שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס

נכנס דובר האפילוג (המחבר).

                   ראשית הפחד שלי, אז הקידה, ובסוף - הנאום. הפחד שלי הוא שלא מצאנו חן בעיניכם; הקידה היא חובתי; והנאום, לבקש את סליחתכם. אם אתם  מצפים לנאום מבריק עכשיו, זה הסוף שלי; כי מה שיש לי לומר חיברתי בעצמי, וכשאומר אותו ייצא שחיבלתי בעצמי. אבל לעניין, ולעסקה שעל הפרק. מי כמוכם יודע שלאחרונה הייתי כאן בסוף של מחזה שלא הצליח, כדי לבקש שתהיו סבלניים לגביו ולהבטיח לכם אחד טוב יותר. התכוונתי באמת לשלם לכם עם זה הנוכחי, ואם כמו אניית סוחר כושלת הוא חוזר לחוף בלי מזל, אני פושט את הרגל, ואתם, נושים יקרים שלי, מפסידים. הבטחתי לכם שפה אהיה, והריני מפקיד את גופי לחסדיכם. אתם תורידו לי קצת, אני אחזיר לכם קצת, וכמו כל בעל-חוב אני מבטיח לכם אין סוף. וכך אני כורע לפניכם – אבל, בעיקר, להתפלל לחיי המלכה.