שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס

נכנסות הפונדקאית קוויקלי ודול פורפרה, נגררות בידי קציני חוק.

קוויקלי:   לא, חתיכת נבלה חצוף, הלוואי אלוהים שהייתי מתה, בשביל לראות שתולים אותך! הוצאת לי את הכתף מהמקום.

קצין:   השוטרים העבירו אותה אלי, והיא הולכת לרקוד פה לקצב השוט,  שתאמין לי. יש סביבה איזה רצח או שניים.

דול:   מקלון אלכסון, אתה משקר! בוא בוא. אני יגיד לך מה, פרצוף מעיים של פרה: אם אני מפילה את הילד שיש לי בבטן, עדיף לך שהיית מרביץ לאמא שלך, חתיכת מנוול פרצוף נייר!

קוויקלי:   אוי האלוהים, שרק סר ג'ון היה בא! הייתי עושה מזה יום שחור למישהו. אבל אלוהים ישמור שהפרי בטן שלה ייפול.

קצין:  אם זה יקרה, יהיו לך עוד פעם שתים-עשרה כריות. כעת יש לך רק אחת-עשרה. בואו, אני פוקד על שתיכן לבוא אתי, כי הוא מת האיש שביחד עם פיסטול הרבצתם לו.

דול:   אני יגיד לך מה, איש גפרור, אני אדאג שיפרקקו לך את הצורה על זה – נבלה במדים, מצליף מטונף מצומק! אם לא יפרקקו אותך, אני מפסיקה ללבוש שמלות!

קצין:  בואי, בואי, ציפור לילה, בואי!

קוויקלי:   איי איי, איך הרוח מנצח את הכוח! איי, מעַז ייצא היום! 

דול:   בוא, כולרה, בוא; תביא אותי לדין.

קוויקלי:  כן, בוא, כלב ציד מורעב.

דול:   מיסטר שלד! עור ועצם!

קוויקלי:   חתיכת סְחוּס יאור!

דול:   בוא, דק-דקיק. בוא, ציפלון.

קצין:  מאה אחוז.

              יוצאים.