< אחורה | המלך ג'ון - מערכה 3, תמונה 2 | קדימה > |
תרועות, תקיפות.
נכנס הממזר עם ראשו של אוסטריה.
ממזר: אוף, בחיי, היום נִ'יֶיה חם פחד.
איזה שד אווירי טס בשמיים,
שופך זדון. ראש אוסטריה נח פה
ואני, פיליפ, נושם.
(נכנסים המלך ג'ון, ארתור והְיוּבֶּרְט)
המלך ג'ון: הְיוּבֶּרְט, שמור על הילד. פיליפ, רוץ.
אמי מותקפת באוהלנו, הם
שובים אותה, אני פוחד.
ממזר: אדון,
הצלתי אותה. הוד מלכותה בטוחה,
אל פחד. אבל הלאה, מלך. עוד
קצת מאמץ יביא לנו סוף טוב.
(יוצאים.
תרועות, תקיפות. נכנסים שוב המלך ג'ון, ארתור, הממזר, היוברט, עם אלינור ואצילים)
המלך ג'ון (לאלינור): מוסכם. כבודךְ תשהה פה אחרינו
ועם משמר חזק. (לארתור): אל תירָאֵה
עצוב, אחיין. סבתא אוהבת יש
לך, כן, ודודך יהיה יקר
לך כפי שהיה אביך.
ארתור: הו,
זה יהרוג את אמא מרוב צער!
המלך ג'ון (לממזר): אחיין, לאנגליה! רוץ לפנינו.
ועד בואנו תטלטל שַקים
שם לַכּמרים, אוגרי ממון; קרא דרור
לִזהובים שנכלאו. עכשיו
יאכלו הרעבים צַלעות שלום
שמנות. בסמכותנו פְּעל בתוקף.
ממזר: תנ"ך לא יהדוף אותי אחורה
כשכסף וזהב קורצים "קדימה".
שלום לַמלך. סבתא, אתפלל
לבטחונך, אם אי פעם אזכור
להיות דתי. קחי, נשיקה ביד.
אלינור: שלום, קרוב נחמד.
המלך ג'ון: אחיין, שלום.
(יוצא הממזר)
אלינור: בוא הנה, איש קטן. בוא שמע מילה.
(לוקחת את ארתור הצידה)
המלך ג'ון: בוא הנה, היוברט. היוברט טוב שלי,
הו כמה אנו חייבים לך!
בתוך חומת בשר זו חיה נפש
אשר רואה בך נושֶה שלה,
ומתכוונת לשלם - ועם
ריבית - על כל אהבתך. כן, ו -
חבר טוב - שבועתך מלב חופשי
חיה בחיק הזה, ויְקרָה לו.
תן יד. היה לי משהו לומר,
אבל אתאים לו לחן טוב יותר.
איי, היוברט, אני בוש כמעט לומר
עד כמה אני מעריך אותך.
היוברט: אני משועבד למלכותך.
המלך ג'ון: חבר טוב, אין לך סיבה לומר זאת
עדיין, אבל תהיה לך.
יזחל הזמן לאט כשם שיזחל,
יבוא הרגע שאיטיב אתך.
היה לי משהו לומר, אבל
עזוב. השמש במרום; היום
גאה, מוקף תענוגות עולם,
מופקר ומנצנץ מדי בתור
קהל שלי. לו פעמון חצות
היה מהדהד בְּפֶה ברזל וּלְשון
נחושת בְּנָתיב רדום של לילה;
לוּ זו היתה חצר של כנסיה
ואתה רדוּף באלף חטאים;
או אילו שד הזעף דיכאון
היה בוחש בַּדם שלך סמיכוּת
כבדה, שלא ירוץ וידגדג
וְרידים עם המפגר הזה, הצחוק,
שמאמץ לבני-אדם עין
ומנפח לֶחי בצהלה
תְּפֵלה - רגש שנוא למטרתי;
או לו ראית אותי בלי עיניך,
שמעת בלי אוזניך, וענית
ללא לשון, רק מחישוב דמיון,
בלי עין, אוזן, צליל מלים מזיק;
אז, חרף מעקָב של יום בולש,
הייתי את מחשבותי שופך
לתוך חיקך. אבל - אוי לי - לא, לא.
בכל זאת אני אוהב אותך יפה;
ובחיי, אני חושב, אתה
אוהב אותי יפה.
היוברט: יפה כל כך
שכל מה שתטיל עלי, גם אם
מותי כרוך בזה, חי אלוהים
שאעשה.
המלך ג'ון: מה, אני לא יודע?
אח, היוברט, היוברט, היוברט, זרוק מבט
על הילדון הזה שם. בוא אגיד
לך, חבר: הוא על דרכּי ממש
נחש; איפה שכף רגלי דורכת,
הוא שם שרוע לפני. אתה
מבין אותי? אתה הוא השומר
שלו.
היוברט: כן, ואני אשמור עליו כך
שלא יפריע להוד מלכותך.
המלך ג'ון: מוות.
היוברט: אדון?
המלך ג'ון: בור קֶבֶר.
היוברט: לא יחיה.
המלך ג'ון: מספיק.
אני יכול עכשיו לשמוח. היוברט,
אני אוהב אותך. טוב, לא אגיד
מה שאני מועיד לך. תזכור. -
גברתי, כל טוב. אשלח את הכוחות
האלה לרוממותֵך.
אלינור: תלך
עם ברכתי.
המלך ג'ון: לאנגליה, אחיין,
לדרך. היוברט יהיה האיש
שלך, ידאג לך בנאמנות
אמת. לחוף קאלה, קדימה, הו!
יוצאים.
< אחורה | המלך ג'ון - מערכה 3, תמונה 2 | קדימה > |