| < אחורה |  המון רעש על לא כלום -
מערכה 5, תמונה 3 |
קדימה > |
נכנסים קלאודיו, דון פדרו ושלושה או ארבעה מלווים, ביניהם אציל ונגנים, עם נרות.
קלאודיו: כאן הוא הקבר של בית לאונאטו?
אציל: כאן, אדוני. (קורא את ההספד)
מוכָּה בִּמְחִי לְשון חמס
הרו טמונה באדמה.
המוות ישלם לה מס
ויהוּלל לנצח שמה.
זו שבוזתה וקוללה
תחיה במוות בתהילה.
יפארוה כאן שבחים
כְּשפּי יידום לנצחים.
קלאודיו: עכשיו נגנו, השמיעו שיר קינה.
אחד או יותר שרים: אלת הלבנה, סליחה
על בתולתךְ שנרצחה.
בשירי קינה נוגים
סביב קברה אנו חגים.
עם שעת חצות נגנח,
נבכה וניאנח
מר בלב, מר בלב.
ייפערו קברים,
יְיָלְלוּ פגרים
מר בלב, מר בלב.
אציל: עצמותייך, נומו נא,
כך אספוד לך כל שנה.
דון פדרו: הבוקר בא. כבּו כל כְּלִי מאור.
חלפה שעת הזאב. ראו: יום רך
אל מול גלגל השמש כבר נעוֹר
ומנמר, אפור, את המזרח.
תודה לכם כולכם, שלום. כל טוב.
קלאודיו: לכו איש לדרכו. יום מבורך.
דון פדרו: נלך עכשיו. נלבש בגדים שונים,
ואז - ללאונאטו. חתונה!
קלאודיו: יאיר לנו אל הכלולות פנים
יותר משהאיר לַמסכנה.
יוצאים.
| < אחורה | המון רעש על לא כלום -
מערכה 5, תמונה 3 |
קדימה > |