שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס


< אחורה הדפסת הטקסט המון רעש על לא כלום - מערכה 1, תמונה 3 קדימה >

נכנסים דון ג'ון הממזר וקונראד בן לוויתו.

 

קונראד:  מה זה, בשם השדים, אדוני! למה אתה כל כך עצוב מעל כל מידה?

דון ג'ון:  אין מידה בַּסיבּה, אז אין גבול לעצבות.

קונראד: אתה צריך להקשיב להגיון.

דון ג'ון: ואחרי שאקשיב לו, איזו ברכה הוא יביא?

קונראד:  אם לא רפואה מיידית, לפחות הבלגה סבלנית.

דון ג'ון:  אני מתפלא שאתה - שנולדת, אתה אומר, במזל שבתאי - מזל מר! - אתה מדביק תרופה רוחנית למחלה ממארת. אני לא יכול להסתיר מה שאני. אני חייב להיות עצוב כשיש לי סיבה, ולא לחייך מבדיחה של אף איש; לאכול כשיש לי תיאבון, ולא לחכות שיסעד אתי איש; לישון כשאני מנומנם, ולא לטרוח למען איש; לצחוק כשאני עליז, ולא להתחשב במצב-רוח של איש.

קונראד:  כן, אבל אסור לך להפגין זאת לראווה עד שתוכל לעשות זאת בלי חשש מהגבלה. לא מזמן קמת נגד אחיך, ורק עכשיו הוא השיב אותך לחיק חסדו, ולא תוכל בשום פנים להכות שם שורש אם לא תפיץ סביבך אווירה נעימה.   הכרחי שתיצור אקלים שיתאים לקציר שלך.

דון ג'ון:  מעדיף להיות שורש רעל בשיח משוֹשן בחיק חסדו, ומתאים יותר לַדָּם שלי שישנאו אותי כולם מאשר לפברק לי חזות כדי למשוך אהבה ממישהו. בזה, גם אם אי אפשר לומר שאני אדם הגון-חנפן, אי אפשר להכחיש שאני נבל פשוט-ישר. בוטחים בי כי שמו לי מחסום בפה; קראו לי דרור, רק קשרו לי את הרגל. לכן החלטְתי לא לזמר בכלוב שלי. אם פי היה ברשותי הייתי נושך; אם חרותי היתה בידי הייתי עושה מה שמתחשק לי. עד אז, הרשה לי להיות מה שאני, ואל תנסה לשנות אותי.

קונראד: אתה לא יכול לעשות איזה שימוש במרירות שלך?

דון ג'ון:  אני עושה בה כל שימוש, כי אני משתמש רק בה. מי זה?

               (נכנס בוראקיו)

             מה חדש, בוראקיו?

בוראקיו: באתי הנה מארוחה גדולה. הנסיך אחיך מקבל מלאונאטו אירוח של מלך, ואני יכול לדווח לך על חתונה בדרך. 

דון ג'ון:  זה יוכל להיות בסיס לבנות עליו זדון? מי הטיפש שמזווג את עצמו לצרות?

בוראקיו: תאר לך, יד ימינו של אחיך.

דון ג'ון:  מי, קלאודיו הגדול-מדגוּל?

בוראקיו:  הוא הוא.

דון ג'ון:  גברבר צמרת! ומי, ומי? לאן הוא לוטש עיניים?

בוראקיו: תאר לך, להרו, הבת והיורשת של לאונאטו.

דון ג'ון: רק בקע מן הביצה, כבר יש לו ביצים! איך עלית על זה?

בוראקיו: פקדו עלי לאוורר איזה חדר טחוב, וכשהתחלתי לְבָשֵם שם, מי מגיע לי? הנסיך וקלאודיו, יד ביד בשיחה מלב ללב. זינקתי להתחבא מאחורי הפרגוד, ושמעתי איך סוכם שהנסיך יחזר אחרי הרו לעצמו, ואחרי שישיג ממנה הסכמה, ייתן אותה לרוזן קלאודיו.

דון ג'ון:  בואו, בואו, ניגש לשם; זה יכול להיות מזון לרוגז שלי. התרנגול הצעיר זכה בכל התהילה ששללו ממני. אם אוכל להביא עליו איזו קללה, תיפול עלי כל ברכה. אפשר לסמוך על שניכם? אתם תעזרו לי?

קונראד:  עד המוות, אדוני.

דון ג'ון: נלך לארוחה הגדולה; הם חוגגים כפליים כי אני מושפל. אם הטבּח היה חושב כמוני!... שנלך לגשש מה אפשר לעשות?

בוראקיו:  אנחנו אחריך, כבודו.

          יוצאים. 


< אחורה הדפסת הטקסט המון רעש על לא כלום - מערכה 1, תמונה 3 קדימה >