< אחורה | ![]() |
קדימה > |
תרועה. הסתערות כוחות. נכנס תרסיטס.
תרסיטס: עכשיו הם מְקרקפים-מְקַרקסים אחד את השני. אני אלך להשקיף. המניאק-זבל המזויף הזה, דיומדס, תקע על הקסדה-שם ת'שרוול של הילד-אפס המטומטם הזה, השלולית-סנטימטליות מטרויה. הייתי מה-זה-שמח שהם יִיפּגשו, שהחמור הטרויאני הצעיר-שם שאוהב את הזונה ישלח את החרא היווני החרמן עם השרוול בחזרה אל השפנפנה הנחשית המשתרללת בלי שרוול לשלוף ממנו אף שפן. מצד שני, הנבֵלוֹת עם פֶּה מלא שְבוּעות פוליטיקה – נסטור, חריץ-גבינה יבש אכול מעכברים, והשועל הכלב יוליסס - כל התיחמונים שלהם בסוף לא שווים קליפה. הם שמים לי, בתחכּוּם, את הכלבלב-כלאיים אייקס נגד אותו סוג זבל של כלב אכילס. רק שעכשיו הכלב אייקס נהיה גאה יותר מהכלב אכילס, ולא מוכן לחגור נשק היום, אז פתאום היוונים התחילו לדגול בְּבּרבּריות, ופוליטיקה זה שם גנאי.
(נכנסים דיומדס וטרוילוס)
שקט-שקט! הנה שרוול והשני.
טרוילוס: לא, אל תנוס, גם בַנהר לַשְאוֹל
אני אשחה בעקבותיך.
דיומדס: זאת
לא נסיגה, אתה טועה. אני
לא נס; פניתי טקטית הנה, כי
הייתי מִסְפּרית בִּנחיתוּת
שם. בוא קבּל!
(הם נלחמים)
תרסיטס: תשמור על הזונה שלך, יווני! עכשיו למען הזונה שלך, טרויאני! עכשיו השרוול, עכשיו השרוול!
(יוצאים טרוילוס ודיומדס, נלחמים. נכנס הקטור)
הקטור: מה אתה, יווני? אתה אתגר ראוי להקטור? אתה איש כבוד וּמַעֲלָה?
תרסיטס: לא, אני זבל, חלאה עם פֶּה-ג'ורה, ממש כולרה מלוכלך.
הקטור: אני מאמין לך. תחיה.
(יוצא)
תרסיטס: תודה לאל שאתה מאמין לי; אבל שיישבר לך הצוואר על זה שהפחדת אותי. מה נהיָה עם בִּרְיונֵי הנקבה? לדעתי הם טרפו אחד את השני. הייתי צוחק לראות נס כזה - אם כי, במובן מסוים, זימה אוכלת את עצמה. אני אחפש אותם.
יוצא.
< אחורה | ![]() |
קדימה > |