שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס

הפרולוג

נכנס דובר הפרולוג, בשריון.

פרולוג: בִּטרויה הַזירה. מאִיֵי יוון

         הנסיכים, גֵאים ועקוצֵי

         דם רם, שלחו לִנְמל אתונה את

         ספינותיהם, גדוּשות בִּמְבַצְעים

         ומכשירים של מלחמה אכזרית.

         ששים-ותשעה חובשֵי כִּתרֵי מלכות

         הפליגו מהמפרץ האתונאי,

         ושבועתם היא להחריב את טרויה,

         שבין כתליה האיתנים הֶלֶנה

         החטופה, אשתו ומלכתו

        של מנלאוס, שם שוכבת לה

        עם פאריס המופקר; וזה הריב.

        לטֶנֶדוֹס האי הם באו,

        והספינות המלאות פולטות

        את המטען המלחמתי. עכשיו

        בַּמישורים מול טרויה היוונים,

        רעננים, עוד לא שרוטים, נוטעים

        אוהלי גבורה. עיר השליט פריאמוס

        על ששת השערים – דַרְדָנְיוס, טימבְּרִיָה,

        הֵלְיאס, חֵטָאס, טרוֹיֶין ואַנְטֵנוֹרידֶס –

        עם ברזלים כבדים, ומשולבים

        בריחים הולמים, נוצרת בחוּבּה

        את הבנים של טרויה.

        עכשיו הציפיה, בְּדגדוגים

        לַנפשות המתלקחות מכל

       צד, הטרויאני והיווני,

      פותחת את משחק הסיכונים.

      והֵנה אני בא, פרולוג חמוש,

      אך לא בְּבטחון של עט סופר

      או קול רם של שחקן, כי בסגנון

      תואם לתוכן הנושא שלנו,

      כדי לספר לכם, צופים יפים,

      שהמחזה שלנו מדלג

      על הבראשית, חיל החלוץ של כל

      ההתכתשות הזאת, והוא נפתח

      בָּאמצע: התחלה כזאת תקל 

      מה שניתן בְּערב לעכל.              

      אַשרו או תפסלו, לטוב או רע –

      זו מלחמה, נִראה איך היא תוכרע.

          יוצא.