שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס


< אחורה הדפסת הטקסט טרגדיה מיורקשיר - מערכה 1, תמונה 1 קדימה >

תמונה 1   

נכנסים אוליבר וראלף, שני משרתים.

 

אוליבר: שמע, ראלף, הגברת-צעירה שלי במצב-רוח כל כך אומלל על כמה זמן שאהוב-הלב שלה איננו!

ראלף:     מה, אתה יכול להאשים אותה? מה, ככה נופלים מכל רוח תפוחים שנשארו תלויים על עץ אחרי שהם בשלים. בְּמילה, נקבות מטורפות כי לא קטפו אותן בַּזמן צונחות לבד לתחתית, ואז נפוץ, אתה יודע, שכל גבר ירים אותן.

אוליבר: בחי-אדוניי, נכון מה שאתה אומר, זה באמת נפוץ. אבל שמע, גם האדון-צעיר שלנו לא חזר וגם השותף שלנו סם לא בא מלונדון?

ראלף:    לא-גם וגם-לא, כמו שאמרה הזונה הדתייה. - איי ישו, אני שומע את סם, סם בא, הִנֵה הוא - רגע - בא, בחיי עכשיו מגרד לי באף לְחדשות.

אוליבר: ולי בַּמרפק.

סם (קורא מבחוץ): איפה אתם שם?

             (נכנס סם עמוס בדברים מלונדון. קורא):

            ילד, שים לב, תוביל את הסוס שלי מתון, רכבתי עליו אש, מתערב שהעור שלו דבוק לו לגב מרוב חום, אם הוא יתפוס התקררות ויתחיל לי עם שיעול-ריאות מגיע לי יופי, נכון או לא? - אה, ראלף ואוליבר!

ראלף ואוליבר: סם בחור-טוב, ברוך הבא, בחי-אלוהים! איזה צעצועים הבאת מלונדון?

סם:       אתם רואים שאני קולב [/ דחליל] של האופנה הכי אופנתית, שלושה כובעים עם נצנוצים מקפצים, גינדור נדיר בצווארון, תיק מתוקתק בצד, מברשת על הגב, הורוסקופ בַּכּיס, ושלוש בלדות בַּתחתון – לא, אני פורטרט אמת של מְשָרֵת-מופת.

אוליבר:  נשבע לך שזה מה שאתה, אתה יכול להיות מסודר ברגע שתרצה. יש הרבה שהתחילו עם פחות, שמע מה שאני אומר לך, וגמרו בתור עשירים עד שהם מתו. אבל מה החדשות מלונדון, סם?

ראלף:     כן, יפה אמרת את זה, מה החדשות מלונדון, בוא-נא? הגברת-צעירה שלי מייללת כל כך לאהוב-הלב שלה.

סם:       לא, אז היא טפשה כפול, היא רֶסֶק-מוח-מפגר כפול.

אוליבר:  למה, סם, כי למה?

סם:      למה הוא נשוי עם אחרת מזמן.

ראלף ואוליבר: בחי אלוהים, אתה צוחק.

סם:      מה, לא ידעתם את זה עד עכשיו? מה, הוא נשוי, מכה את אשתו, ויש לו שניים או שלושה ילדים ממנה; כי אתם צריכים לדעת שכל אשה יולדת יותר כשהיא מוּכָּה.

ראלף:    בוא-נא, סם, בעד שנתיים של המשכורת שלי לא הייתי רוצה שהגברת-צעירה שלי תדע מזה, היא תיפול על צד שמאל של המוח שלה ולא תהיה בחיים האשה שהיא-עצמה.

סם:      ואני חושב שבֵּרכו אותה בעריסה שהוא בחיים לא נכנס למיטה שלה. מה, הוא אכל את כל הכסף, מִשְכּן את האדמות שלו, והכריח את אח שלו מאוניברסיטה לחתום לו על שטר-חוב – מה תגידו איזה אוצר-מילים של נוטריונֶר! [של פְּרַקְלִיטִיסְט!] פּו, הוא חייב יותר ממה שהעור שלו שווה.

אוליבר: אתה רציני?

סם:      לא אני אגיד לך יותר מזה, הוא קורא לאשתו זונה בקלות כמו שאחד יגיד מוֹלִי או פּוֹלי, ולילדים שלו "ממזרים" הכי טבעי שאפשר. אבל מה יש לנו כאן? חשבתי שזה משהו מושך לי בתחתונים, שכחתי מהשְנֵי מקלות לסלסל מלמלות. אלה מלונדון, פה הרי כל מה שבא מלונדון הוא טוב...

אוליבר: כן, "אם זה בא מהעולם"... אתה יודע –

סם:      אבל תגידו עם יד על המצפון, אין לנו בכפר מקלות לדחוף למלמלות? הכל זה בראש, הכל בראש, ואיך אמרת הרגע, "אם זה בא מהעולם, בשביל הגברת זה מושלם".

אוליבר:  כן, וגם בשביל המשרתת.

סם:      רלף, מה, הבירה שלנו חמוצה בצד הזה של הרעם?

אוליבר:  לא, לא, היא עוד שומרת על גִזְרה.

סם:      טוב אז בואו אתי; אני ילמד אתכם את הסגנון הכי משובח היום לשתות, למדתי את זה בלונדון שבוע שעבר.

ראלף ואוליבר: בחי-אדוניי, תביא נשמע, תביא נשמע.

סם:      הסגנון מספר אחד! זה עושה טוב לבן-אדם להיות שיכור ככה. קוראים לזה בלונדון "אבּיר-בּירָה" - ששותים כשהם על הברכיים.

ראלף ואוליבר: בחי אלוהים, זה מצוין.

סם:      בואו, תלכו אתי, אני אתן לכם את כל השלבים של זה משפוּי לְשָתוּי ועד שָפוּך.

             יוצאים.


< אחורה הדפסת הטקסט טרגדיה מיורקשיר - מערכה 1, תמונה 1 קדימה >