שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס


< אחורה הדפסת הטקסט מדה כנגד מדה - מערכה 4, תמונה 4 קדימה >

נכנסים אנג'לו ואסקאלוס.

אסקאלוס: כל מכתב שהוא כתב סותר את הקודם.

אנג'לו:   באופן לא-עקבי ומבולבל מאד. הפעולות שלו נראות כמו סוג של טרוף; נתפלל לאלוהים שהוא ניזוק בשכלו. ולמה לפגוש אותו בשערים, ולהחזיר לו את הסמכויות שלו שם?

אסקאלוס: אין לי ניחוש.

אנג'לו:   ולמה עלינו להכריז שעה לפני כניסתו שאם מישהו מבקש פיצוי על אי-צדק, עליו להציג את בקשתו פומבית ברחוב?

אסקאלוס: לזה הוא נותן סיבה: כדי שהתלונות יוסדרו מיידית, וכדי לחסוך כל מיני תרגילים בדיעבד.

אנג'לו:   טוב; אני מבקש ממך שזה יוכרז על הבוקר. אני אאסוף אותך מהבית שלך. תזמן את כל נושאי הדרגות והתפקידים שאמורים לפגוש אותו.

אסקאלוס: מאה אחוז. כל טוב.

אנג'לו:   לילה טוב.

           (יוצא אסקאלוס)

         המעשה הזה מערער אותי,

         עושה אותי גולם עקר מול כל

        המתרחש. בתולה שמחוּללת - 

         בידי אותו גוף מרומָם שאכף

        את החוק נגד זה? מרוב בושה

       ועדינות היא לא תִפְצה פה על    [/ ועדינות היא לא תוקיע את]

       אבדן הבתולים, אחרת איך

       שהיא יכלה בלשונה להכות בי!   

       אבל ההיגיון אומר לה "אל

       תעזי"; לַסמכות שלי משקל

       כזה של אמינות, שכל רמז

       של שערורייה רק יהרוס

       את מי שינסה להפיץ אותה.

       הוא היה יכול לחיות, רק שצעיר

       חמום-מוח כמותו עלול היה

       בעתיד לנקום על שקיבל חיים

       של השפלה במחיר בושה כזאת.

       ובכל זאת הלוואי שחי. נורא,

       הכל נפרם כשחסד שוכחים;

       רוצים, ולא רוצים, ומסתבכים.

       יוצא.


< אחורה הדפסת הטקסט מדה כנגד מדה - מערכה 4, תמונה 4 קדימה >