שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס

נשמעת החצוצרה. נכנסים המלך, נסיך וויילס, לורד ג'ון מלנקסטר, הרוזן מווסטמורלנד, עם וורסטר ו-וורנון כשבויים.

מלך:      הנה כך מרד נענש תמיד.

               וורסטר נחָש, מה, לא שלחנו רק

               רעוּת, סליחה וחסד לכולכם?

               אז לעוֵות כך את הצעתנו,

               ולנצל ככה אמון של שאֵר-

               בשרך? היום הרגנו אבירים -

               שלושה, רוזן אציל ועוד רבים

               שהיו חיים הרגע

               לוּ העברת כמו אדם הגון

               מידע אמת בין הצבאות שלנו.

וורסטר:   מה שעשיתי - בטחוני יעץ לי;

               ואקבל את הגורל הזה

               בהשלמה, כי הוא בלתי נמנע.

מלך:      תקחו את וורסטר אל מותו, וגם

               את וורנון. לגבי השאר, נשקול.

               (יוצאים וורסטר ו-וורנון תחת משמר)

               מה המצב בַּשטח?

נסיך:    הסקוטי דאגלס האציל, כשהוא

               ראה שהמזל היום הִפְנה

               לו עורף, פֶּרסי האציל חוסל

               ואנשיו בורחים בפחד, נס

               עם כל השאר; וכשנפל מעל

               גבעה, נפצע ואז נתפס בידי

               רודפיו. אצלי בָּאוהל הוא נמצא,

               הדאגלס, ואני מפציר: הרשה 

               לי לעשות בו כרצוני.

מלך:                                      קיבלת.

נסיך:    אז, בידיך, ג'ון אחי, תיפול

          הזכות לַמטלה המכובדת.

          תלך אל דאגלס והוצא אותו

         לַחופש, באשר ילך, בלי כופר.

         האומץ שהיום הפגין מולנו

          לימד אותנו להוקיר גבורה

         כזאת גם בחיקם של יריבינו.

ג'ון:    תודה על המשימה הנכבדה

          שאבצע תיכף, בפקודה. 

מלך:   נשאר רק לחלק את הצבא.

          ג'ון בני וְוֶוסטמורלנד, צאו בדחיפות

         ליורק לפגוש את שם את נורת'אמברלנד

         והארכיבישוף המתחמשים

          שם בקדחתנות, כפי שדווּח לי.

          אתה, בני הארי, בוא אתי לוויילס,

          ללחום מול גלנדאוור ומורטימר.

          בארץ זו לְמרד אין תקומה,

          וישמש היום הזה דוגמה;

          כיוון שפה נחלנו הצלחה,    

          נמשיך עד שתושלם המלאכה.           

          יוצאים.