שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס


< אחורה הדפסת הטקסט הנרי הרביעי חלק ב' - מערכה 5, תמונה 3 קדימה >

נכנסים סר ג'ון פלסטאף, ריק, הס, דייווי, ברדולף והנער-המשרת.

ריק:  לא, אתה תראה את הגן שלי, שם, בסוכה של צל, נאכל תפוח מעונה שעברה, הכלאה שלי אוריגינל, עם נשנושים של קימל וכך הלאה. בוא, חבריקו הס, ואז למיטה.

פלסטאף: באלוהים בכבודו, יש לך פה מעון מעולה, על רמה.  

ריק:   שממה, שממה, שממה; קבצנים כולם, קבצנים, סר ג'ון. מה שכן, אוויר טוב. – פרושֹ, דייווי, פרושֹ. (דייווי פורש מפת שולחן) יפה אמרת, דייווי.

פלסטאף: דייווי זה טוב לך לכל שימוש. הוא משרת אישי ומנהל כללי.

ריק: זוּטר טוב, זוטר טוב, זוטרצ'יק טוב מאד, סר ג'ון. אוי באלוהים, אני שתיתי יותר מדי בארוחה! זוטרצ'יק טוב. עכשיו תשב, עכשיו תשב. (להס) נו, חבריקו.

הס:  אה, שמע-נא, כאמור, אנחנו

              (שר)    רק נאכל ונשמח בלי עין הרע

                             בשנה הבאה כמו שנה שעברה,

                             הבשר זול, הנקבה יקרה,

                             ועם חשק סובבת החבורה  

                             שמח,

                             והלאה והלאה שמח. 

  פלסטאף: חתיכת לב שמח, מיסטר הס! על זה אני ארים לחייך עוד רגע.

ריק:   תביא למיסטר ברדולף יין, דייווי.

דייווי:  אדון מתוק, שב; אני אתך עוד רגע. – אדון מתוק מאד, שב. – אדון משרת, אדון משרת יקר, שב. – בון אפּטיטו! מה שחסר בְּאָכוֹל יהיה לנו בְּשָתֹה, תסתפקו ותשמחו. העיקר הכוונה. (יוצא)

ריק:   לשמוח, מיסטר ברדולף; (למשרת) וחייל שלי קטן שם, לשמוח.

הס (שר):             לשמוח, לשמוח, אשתי יש לה שפע,

                             אשה, נמוכה או גבוהה, היא מְכשפה,

                             נתופף, נטפטֵפה, זקן ננפנֵפה,

                             ברוך הבא חג שמח!

                             לשמוח שמח, שמח.

 פלסטאף: לא חשבתי שמר הס הוא איש מחוֹמר כזה.

הס:   מי, אני? כבר הייתי שמח פעם וחצי עד היום.

               (נכנס דייווי)

דייווי:   הנה קערת תפוחים אדומים.

ריק:    דייווי!

דייווי:   כבודך, אני אתך מיד. - כוס יין, סר?

הס (שר):             כוס שתיה היא רצויה, 

                             ולחַיַיִךְ, יפהפייה;

                             ולב שמח חי הרבה-הֵיי.

פלסטאף: יפה אמרת, מר הס.

הס:  ואנחנו נשמח, עכשיו מגיע הכי-מתוק בלילה.

פלסטאף (שותה): בריאות וחיים ארוכים לך, מר הס!

הס (שר):          מלא ת'כוס ולשתות כולם!

                             עד הקרקעית קילומטר.

ריק:   ברדולף חבר, ברוך הבא! אם חסר לך משהו ואתה לא דורש, תאכל ת'לב. (למשרת) ברוך הבא, גנב קטנטן שלי; וגם ברוך הבא. אני אשתה לחיי מיסטר ברדולף ולכל הקָבָּלֶרוז בלונדון. (שותה)

דייווי:      אני מקווה לראות את לונדון פעם לפני שאני ימות.

ברדולף:   ואני עוד אולי אראה אותך שם, דייווי!

ריק:        בחי אדוני, אתם תורידו איזה שני שליש בירה יחד, הה? נכון או לא, מיסטר ברדולף?

ברדולף:   כן, אדוני, כפול שליש.

ריק:        בחיי זרת ישו, אני מודה לך. המניוּק ילך אתך צמוד. מבטיח לך שהוא לא יפספס שלוק זה; הוא גזעי אורגינל!

ברדולף:   ואני ילך אתו צמוד גם-כן.

ריק:        הנה דיבור של מלך! קח מה שיש, אל תתבייש; לשמוח!

              (דופקים בדלת)

              תראה מי בדלת שם, היי! מי דופק?

              (יוצא דייווי)

פלסטאף: נו, אתה תיקו אתי כל גביע.

ריק (שר):            גביע תגביה,                                 

                             כבוד לי תביאה,                       

                             סֶר שְתינָה.   

               זה לא ככה?

פלסטאף: זה ככה.

ריק:   ככה? נו אז תודו שאיש זקן עוד יכול לעשות משהו.

              (נכנס דייווי)

דייווי:   ברשותך בכבוד, אחד פּיסְטול בא מהחצר עם חדשות.

פלסטאף: מהחצר? שייכנס.

              (נכנס פיסטול)

               מה קורה, פיסטול?

פיסטול:  סר ג'ון, אלוהים אתך.

פלסטאף: איזה רוח העיפה אותך הנה, פיסטול?

פיסטול:   לא הרוח הרעה שלא עושה לאף אחד טוב. אביר מתוק, אתה עכשיו אחד האנשים הכי גדולים בממלכה הזאת.

הס:  בחי המדונה, גם לדעתי, אחרי אולי מר פּוּף מבַּרְסְטוֹן.

פיסטול:   פּוף?

              עליך פּוף, מוג לב עלוב נקלה.

              סר ג'ון, פה פיסטול חברך, שלך,

              בצ'יק וחיש רכבתי לקראתך;

              בְּשוֹרות אני מביא, שִמְחות מזל,

              ימי זהב, עם חדשות של פז.

פלסטאף: אני מבקש ממך, תמסור אותם כמו בן-אדם מהעולם הזה.

פיסטול:   מֶרְד לָעולם ולמקקים בזויים!

              אני - על אפריקה, אוצרות שמחה!

פלסטאף: אביר אשור בזוי, מה החדשות?

              גלה לאחשוורוש את האמת.

הס (שר):                    ורובין הוד, סקארלט וג'ון.

פיסטול:   כלבי אשפה נובחים בפני המוזות?

              בולמים ת'שביל של חדשות טובות?

              אז פיסטול, זְקוף ראשך ושפוך נקם!

ריק:   ג'נטלמן יקר, אני לא יודע מה מוצאך.

פיסטול:   יבּב, הפסד שלך.

ריק:  אבקש את סליחתך, אדוני. אם, אדוני, אתה בא עם חדשות מן החצר, אני טוען שיש רק שתי ברירות: לבשר אותן או להסתיר אותן. לי, אדוני, יש סמכות כלשהי תחת המלך.

פיסטול:   איזה מלך, בן-זון? דבר או מות!

ריק:   המלך הנרי.

פיסטול:                   הנרי הרביעי

              או החמישי?

ריק:                              הנרי הרביעי.

פיסטול:   בוז-מֶרְד על הסמכות שלך! סר ג'ון,

              הכבש-רך שלך עכשיו הוא מלך.

              הנרי החמישי הוא הבן-אדם!

              אני אומר את האמת. ביום

              שפיסטול ישקר, תעשו את זה צבע משולשת)

               ותשלחו אותי להזד-הם.

פלסטאף: מה, מת המלך הזקן?

פיסטול:                                        מסמר

              על המשקוף. חתוּם, אמת בדוקה.

פלסטאף: קדימה, ברדולף! אוכּף לסוס שלי!  אדון רוברט ריק, תבחר איזו משרה שאתה רוצה בארץ הזאת: היא שלך! פיסטול, אני אפציץ אותך בְּארסנל של כיבודים.

ברדולף:   אח יום מאושר! לא הייתי מחליף את המזל שלי בעד תואר אבירות!

פיסטול:   מה? אז הבאתי חדשות טובות, אה?

פלסטאף (לדייווי): סחוב את מר הס למיטה. (יוצאים דייווי והס)

               אדון ריק – לורד ריק – מה שתרצה: אני המזכ"ל של המזל. תנעל מגפיים; אנחנו נרכב כל הלילה. הו פיסטול מתוק! קדימה, ברדולף! (יוצא ברדולף)

               בוא, פיסטול, הגד לי עוד, ובאותה הזדמנות תמצא לי משהו שיעשה לך טוב. להתמגף, להתמגף, אדון ריק! (יוצא ריק) אני יודע שהמלך הצעיר גווע מגעגועים אלי. תנו לי סוס של כל-אני-לא-יודע-מי: חוקי אנגליה כולם לפקודתי. אשרי אלה שהיו לי חברים, ואבוי לכבוד השופט העליון! (יוצא עם הנער המשרת)

פיסטול:   יאכלו לו נשרים את הריאות גם!

              אומרים "היו ימים, היו ימים"?

              או-הו! ברוך הבא ימים יפים!

              יוצא.


< אחורה הדפסת הטקסט הנרי הרביעי חלק ב' - מערכה 5, תמונה 3 קדימה >