שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס


< אחורה הדפסת הטקסט הנרי הרביעי חלק ב' - מערכה 3, תמונה 1 קדימה >

נכנס המלך בחלוק שינה, עם משרת.

מלך:        לך, קרא נא לרוזנֵי סָארִי וְוּוֹרִיק;

              אבל עד שיבואו שיעיינו

              בניירות האלה. תזדרז. 

              (יוצא המשרת)

            אח, כמה אלפים מנתינַי

           הכי פחותים הרגע ישנים? הו,

          שינה! שינה שְלווה! אומנת עדינה

          של טבע, איך הפחדתי אותךְ כך

          שאת לא מכבידה על עפעפַּי

          יותר, לא מטביעה כבר את חושַי 

                                  [/ יותר, ולא טובלת את חושי]         

          בְּשִכחה? למה בחרת, שֵינה,   

          לשכב לך בצריפים מעופשים,

          שיגרד אותך מזרן קש, עם

          זמזום זבובֵי לילה בתור שיר ערש,

          בִּמקום בְּמשכנות שליט, עם בושם,

          על מצעי פאר, עם אפיריון,  

          ושיר מתוק מרדים בְּנועם? אח,

          אלה קהת חושים, מדוע את

          שוכבת עם בזויים בתוך מיטות

          גועליות ומפקירה ספּה

          של מלך להיות עמדת זקיף  

          ממתין לאזעקה? את תכסי

          בִּמרום התורן המסחרר עֵינֵי

          נער סיפון, ותערסלי אותו

          בעריסה של ים פראי גאה,

          בְּפורענוּת רוחות האוחזות

          גלים בשערם, מטלטלות

          את כל ראשם המפלצתי, תולות

          אותם בעננים בשאגה     

          שמעירה ת'מוות בעצמו!?

          את יכולה אם כך, שינה משוחדת,

          לתת מרגוע לְילדון רטוב

          של ים בתוך שעת גיהינום כזאת,

          אך בָּרגוּע מִלילות, בְּלב

          דממה, ובַתְּנאים המושלמים,

          לשלול את זה ממלך? אז

          שכבו, פשוטים מאושרים, בְּנוח.

          לָראש עליו יש כתר אין מנוח.

          (נכנסים ווריק, סארי [וג'ון בלאנט])

ווריק:  הרבה ימים טובים, הוד מלכותך.

מלך:    כבר יום?

ווריק:                  זה יום חדש, אחת, אחרֵי כבר.

מלך:    אם ככה, אז יום טוב לרבותי.

          קראתם את החומר ששלחתי?

ווריק:  קראנו, מלכותך.

מלך:    אז גוף הממלכה לעיניכם,

          רקוב, אכול ממחלות, זיהום,

          בסכנת חיים באזור הלב.

ווריק:  הוא רק מוטרד, הגוף, והוא יכול     

          לשוב לקדמותו עם קצת יעוץ

          טוב ותרופה. ללורד נורת'אמברלנד

          אפשר מהר מאד למצוא חיסון.

מלך:    הו אלוהים, לו רק אפשר היה

          לקרוא בספר הגורל, לראות איך

          תהפוכות זמן משטיחות הרים,

          לַיבשה המוצקה נמאס

          והיא נְמֵסה אל תוך הים; בִּזמן

          אחר לראות איך חגורת החוף

          של האוקיינוס רחבה מדי 

          לְמותן אל הים. איך יד מקרה

          ולעג הגורל גודשים את כוס  

          השינויים באינסוף שיקויים!

          הה, לו ניתן היה לראות כך את

          כל המסלול – עם סכנות עבר

          ומכשולים שעוד יגיעו - אז

          גם האופטימי בַּנערים היה

          סוגר ת'ספר, מתיישב – ומת!

          עוד אין עשר שנים

          מאז שריצ'רד ונורת'אמברלנד,

          שני חברים דגולים, בילו רק יחד;

          שנתיים אחר כך נהיו אויבים.

          לפני שמונה שנים בלבד אותו

          נורת'אמברלנד היה ידיד נפשי,

          טרח בעניינַי כמו אח, שם את

          אהבתו ואת חייו תחת

          רגְלִי; כן, התכחש למעני

          לריצ'רד מול עיניו. אך מי מכם

          היה שם – (לווריק) אם אני זוכר, אתה –

          כשריצ'רד, בִּדמעות כולו, נתון

          לנזיפות נורת'אמברלנד, אמר -

          מה שנשמע עכשיו כמו נבואה:

          "נורת'אמברלנד, אתה סולם עליו

          הנרי פה מטפס לכס שלי" –

          אם כי אז, אלוהים עֵד, לא היתה

          לי כוונה כזאת, אך ההֶכְרֵח

          כופף את המדינה כך שאני

          והגדוּלה נכפֵּינו להתנשק –

          "יבוא הזמן", כך הוא הוסיף, "יבוא

          הזמן בו חֵטא מצחין עוד יתפשט,

          ישחית ויזהם" – והוא המשיך

          כך וניבא את המצב כרגע,

          את הפיצול, קץ הבריתות, השסע.

ווריק:  יש בחיֵי כל איש ספר היסטוריה,

          אשר נותן צורה לַזמן שמת,

          ואם לומדים אותה אפשר לִצְפּות

          בְּהסתברות גבוהה דברים שלא

          נולדו עוד, וטמונים כמו זרעים

          רפים בְּהתהוות. דברים כאלה

          בוקעים ונעשים לאפרוחֵי

          הזמן. על פי תורת הֶכְרֵח זו          

          יכול היה אז ריצ'רד לעשות

          ניחוש מושלם שכבוד נורת'אמברלנד,

          אשר בגד בו אז, מזֶרע זה

          יגדל בְּבוגדנות, שלא תמצא

          קרקע להשתרש בה חוץ מאשר

          בך.

מלך:            אז הדברים האלה הם

          הכרֵח? נתמודד איתם אם כך

          כמו עם הכרֵח: המלה הזאת

          עכשיו זועקת כנגדנו. יש

          לארכיבישוף ולנורת'אמברלנד,

          אומרים, צבא של חמישים אלף.

ווריק:  זה לא יכול להיות, כבודו. שמועה

          נוהגת להכפיל, כמו קול והד,

          מספר מפחיד. יואיל מעלתך

          ללכת למיטה. חי נשמתי,

          הכוח ששלחת לחזית

          יצליח לנצח בקלות.

          כדי לנחם אותך יותר, קיבלתי

          מידע בדוק: גלנדאוור מת. כבודך,

          זה כבר שבועיים שאתה חולה,

          והשעות-הלא-שעות האלה

          רק מוסיפות לַמחלה.

מלך:                                 אקח

          את העצה. כשאת המלחמות

          מבית נעבור וניוושע,

          נצא, אחים, לָָארץ הקדוֹשה.

          יוצאים.


< אחורה הדפסת הטקסט הנרי הרביעי חלק ב' - מערכה 3, תמונה 1 קדימה >