< אחורה | הסוחר מוונציה - מערכה 2, תמונה 1 | קדימה > |
תרועת קרנות. נכנסים נסיך מרוקו, שהוא מאורי שחום, כולו בלבן, ושלושה או ארבעה בני-לוויה, עם פורציה, נריסה ופמלייתן.
מרוקו: אל תשנאי אותי על גוֹן פּנַי,
מַדֵי הצל של משרתי חמה
בוערת, שאני שָכֵן לה וקרוב.
זַמני לי את הבהיר שבילידֵי
צפון, שם אש השמש מפשירה
בקושי את פתיתי השלג, תני
לנו לדקור לשם אהבתך
את בשרנו להוכיח דם
של מי אדום יותר - שלו, שלי.
אני אומר לך, גברת, המראֶה
הזה שלי הפחיד בני-חיל. חי
אהבתי נשבע, המשובחות
שבַּבתולות בְּנות האקלים שלנו
גם אהבו אותו. את הצבעים
האלה לא אחליף אלא בכדי
לגנוב את מחשבתך, מלכה שלי.
פורציה: בְּעקרונות בחירה, לא רק כיוּון
חֶמֶד-העין של עלמה מוביל
אותי. וחוץ מזה, ההגרלה
של גורלי אוסרת עלי זכות
בחירה חופשית. אך אילו לא היה
אבי מגביל ומגדר אותי,
בפקחותו, להיות אשתו של זה
שיזכה בי בַּשיטה אשר תיארתי,
היית אז, נסיך רב-תהילה,
זוהֵר כמו כל מי שהגיע עד כה
למען לבבי.
מרוקו: רק בשביל זה
מודה לך. ואם כן, בבקשה,
הובילי לתיבות, שאנסה
את מזלי. חי הפגיון הזה,
שבפָרס שחט שאח ונסיך,
הביס שלוש את סולטן סולימן,
לא אמצמץ מול אף מבט חמוּר,
אעז כפליים מכל לב אמיץ,
אתלוש גורים יונקים מן הדובּה,
אלעג, כן, לְאריה טורף שואג,
בכדי לזכות בַּגברת. רק, אוי לנו,
כשהרקולס ועֶבד משחקים
על קוביות מי גֶבר, את זריקת
הנצחון עלול עוד המזל
לתת לַיד החלשה יותר.
כך הרקולס מובס מזעמו,
וכך אני, מובל בידי מזל
עיוור, אולי אחמיץ מה שנחוּת
יותר ישיג לו, ואמות בְּעֶצב.
פורציה: אתה צריך לקחת את הסיכון.
או שלא תנסה לבחור כלל, או
שתישבע, בטרם שתבחר,
שאם תבחר שגויות, לא תדבר
יותר עם אף גבירה על נישואים
לעד. ראה הוזהרת.
מרוקו: אכן לא.
בואי וקחי אותי אל מזלי.
פורציה: קודם, תפילה. אחרי הארוחה
הפּוּר שלך יופל.
מרוקו: ביד מזל
אם אהיה ברוך או מקולל.
יוצאים.
< אחורה | הסוחר מוונציה - מערכה 2, תמונה 1 | קדימה > |