< אחורה | ![]() |
קדימה > |
תופים ודגלים.
נכנסים מֵנְתִיט, קֵיְיתְנֶס, אַנְגוּס, לֶנוֹקְס, חיילים.
מֶנְתִיט: הכוח האנגלי קרוב, ובראשו
מלקולם, סִיוּוֹרד דוֹדו, מֶקְדַף הטוב.
בוער בהם נקם. למטרתם
היקרה יעירו לְמרחץ-
דמים מתים וגוססים.
אנגוס: נפגוש
אותם קרוב לְיַעַר בּירְנָם, הם
הולכים לשם.
קייתנס: ומישהו יודע
אם דוֹנַלְבֵּיין גם הוא בא עם אחיו?
לנקוס: בטוח, אדוני, שלא. יש לי
רישום של כל האצילים; הבּן
של סיוּוֹרְד שָם, וצעירים רבים
שלא צימחו זיפים עוד, להוטים
להצגת בכורה של גבריות.
מנתיט: מה העריץ עושה?
קייתנס: הוא מְבַצֵר
את דַנְסִינֵן בכל הכוח; יש
אומרים הוא מטורף; ואחרים,
אשר שונאים אותו פחות, קוראים
לזה חֲמַת גְבוּרה. מה שבטוח,
הוא לא מחזיק יותר בְּרֶסן של
שליטה את פִּרְאוּתוֹ המשתוללת.
אנגוס: עכשיו הוא חש היטב איך נדבקות
רציחותיו לְשִתֵי ידיו, עכשיו
כל רגע מייסר אותו עוד מרד
על בגידותיו; פְּקוּדָיו זזים רק בְּשֶל
פקודה ולא מאהבה; עכשיו
הוא חש איך הַשְררה שלו תלויה
סביבו רופפת, כמו גלימת ענק
על גוף גנב גמד.
מנתיט: מי יאשים
את החושים המרוטים שלו
שמנתרים ונרתעים? כל מה
שבתוכו רק מקלל שהוא
נמצא שם.
קייתנס: טוב, נצעד קדימה, כדי
לתת את שרותינו לָראוי
להם; נלך לפגוש את הרופא
לָאָרץ החוֹלה, נשפוך איתו
את הנוזל שיטהר אותה,
עד הטיפה האחרונה שלנו.
לֶנוֹקְס: או כמה שנחוץ לה כדי לִשְטוֹף
בְּטַל את פֶּרח המלכוּת הטוב,
או להטביע עשבים שוטים.
קדימה, צועדים לְבּירְנָם.
(יוצאים)
< אחורה | ![]() |
קדימה > |