שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס


< אחורה הדפסת הטקסט הטרגדיה של המלך ג'ון - מערכה 5, תמונה 5 קדימה >

תרועת קרב. נכנסים לואי הדופן ופמלייתו.

 

לואי: נדמה לי שהשמש מיאנה  

          לשקוע, היא עמדה עד שכיפת  

          המערב הסמיקה מבושה

          כשמדדו אנגלים את אדמתם

          אחורה בנסיגה רפה. הו כן,

          חזרנו חוגגים מקרב, וּבעוד

          מטח אחד לְראווה אחרי

          טִרחת דמים אמרנו לילה טוב,

          קיפלנו את דגלינו הפצועים

          באין מפריע, אחרונים בִּשְדה  

          הקרב, כמעט האדונים שלו.  

          (נכנס שליח)

שליח:  איפה הנסיך שלי?

לואי:                          כאן. מה חדש?

שליח:  מלוּן נפל. הלורדים האנגלים

          בשכנועו ערקו, והתגבורת

          אשר ציפית לה זמן רב, עלתה

          על שרטונות חוף גוּדְוּוין וטבעה.

לואי:   בשורות מרות, שורטות! שאֶשָּׂרֵף

          חי, לא חשבתי שאהיה עצוב

          הלילה כמו שנעשיתי. מי

          אמר שהמלך ג'ון ברח שעה

          או שתיים קודם שהפריד לילה

          מוֹעֵד בין חילותינו היגעים?

שליח:  מי שאמר - זאת האמת, אדון.

לואי:   טוב, תשמרו מכל משמר הלילה.

          היום לא יתעורר מוקדם כמותי   [/ הבוקר לא יקיץ מוקדם כמותי]

          להתנסות בהרפתקת מחר.

          יוצאים.


< אחורה הדפסת הטקסט הטרגדיה של המלך ג'ון - מערכה 5, תמונה 5 קדימה >