שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס


< אחורה הדפסת הטקסט הטרגדיה של המלך ג'ון - מערכה 5, תמונה 1 קדימה >

נכנסים המלך ג'ון, הקרדינל פנדולף ובני-לוויתם.

 

המלך ג'ון: הנה מסרתי לידיך את

          חישוק תהילתי.

פנדולף (מחזיר את הכתר): קח שוב מזו

          ידִי, תחליף של יד האפיפיור,

          את גודל שלטונך וסמכותך.

המלך ג'ון:  עכשיו עמוד בקודש מילתך.

          לך אל הצרפתים, והשתמש

          בכל הכוח של הוד קדושתו

          לבלום את מצעדם לפני שאש

          תפרוץ פה. במחוזות שלנו יש

          מרמור ומרדנות. אנשי העם

          רבים עם המשמעת, נשבעים

          נאמנות ואהבה מלב

          ונפש לדם זר, מלכות נכרית.

          את הצפה זו של נוזלים רָעים

          אין מי שינקז לבד ממך.

          אז בלי דיחוי. הזמן חולה כל כך

          שאם לא יקבל תרופה בזמן

          יגיע מהפּך כללי ממאיר.    

פנדולף:  מהבל פי נֵעורה הסופה   [/ מהבל פי נשפה לה הסופה]

          הזאת, על יחסך העקשני

          לאפיפיור; עכשיו בענווה

          חזרת בתשובה, ופי ישקיט

          את סערת המלחמה, יפיג

          את רוח ארצך המשתוללת.

          בחג העלייה היום, זכוֹר טוב,

          אחרי שפה נדרת לשרת

          את הוד האפיפיור, אני הולך

          לצרפתים, שינצרו נשקם.

          (יוצא)

המלך ג'ון:  זה יום העלייה? הוא לא אמר,

          אותו נביא, שעד לצהרי

          החג אמסור כתרי? הנה מסרתי.       

          חשבתי: זה יגיע בכפיה;

          אבל, תודה לאל, זה מרצון.

          (נכנס הממזר)

ממזר:  קנט נכנעה כולה; כלום לא מחזיק

         שם מעמד לבד מטירת דובר.

          לונדון קיבלה את הדופן ואת

          צבאו כמו לחם קודש. הרוזנים

          שלך לא מקשיבים לך, כולם

          ערקו כדי לשרת את האויב;

          והבלבול דוהר לו פרא בין

          רעיך הספורים המפוקפקים.

המלך ג'ון:  רוזני סרבו לחזור אלי אחרי

          שהם שמעו שארתור בחיים?

ממזר:  מצאו אותו מת ומושלך ברחוב,

          תיבה ריקה, שיהלום חייה

          נשדד, נלקח באיזו יד שטן.

המלך ג'ון: היוברט-לכלוך אמר לי שהוא חי.

ממזר:  בזה, שכה אחיה, הוא האמין.

          אבל מה אתה משתופף? נראה         

          עצוב? הייה גדול במעשה

          כמו שבּמחשבה היית. אל

          תניח לָעולם לראות רפיון-

          יד ופחדים קודרים מושלים בניד

          העין של מלכוּת. הייה נמרץ

          כמו התקופה, הייה אש בתוך אש,

          איים על המאיים, הישר מבט

          אל מצח הזוועה השחצנית.

          וכך עיניים נחותות, אשר

          לוֹות התנהגות מן הגדולים,

          תגדלנה על פי המופת שלך,

          תלבשנה רוח נחישות חסרת

          חת. לךְ, נוצץ כמו אל המלחמה

          כשהוא פוקד את שדה הקרב. הצג

          לב עז ובטחון גואה. מה, הם

          יבואו לָאריה במאורתו

          ויפחידוהו שם? ירעידו שם?

          הו, לא יאמרו כך, לא! צא לפשיטה,

          רוץ פגוש את המדון מחוץ לדלת,

          הפל אותו לפני שיתקרב.

המלך ג'ון:  נציג האפיפיור היה אצלי,

          כרתנו במזל טוב ברית שלום,

          והוא הבטיח לי שיפזר

          את הכוחות של הדופן.

ממזר:                                 הה, זה     

          איחוד מביש! מה, כשדורכים לנו

          על אדמתנו נשגר פקודות

          לתת משחק הוגן, ונעשה

          פשרות, ונתבזה, נדון, נכריז

          שביתת נשק בזויה מול צְבא כיבוש

          פולש? מה, ילד בלי זקָן, מופקר

          ומפורכס במשי, יתבריין

          לו בשדותינו, ויקרום בשר

          חצוף על רגבים ספוגי קרבות,

          ישפיל בדגלוניו את האוויר  

          בתור בידור, סתם ככה בלי מחסום?

          בוא, מלך, אל הקרב! אולי הוא לא

          ישיג שלום, הקרדינל, ואם

          ישיג, שלפחות יאמרו שכן

          היינו נכונים להתגונן.

המלך ג'ון: ארגן אתה את לוח זמן-חרום זה.  

ממזר:  בהצלחה! (הצידה): אם כי, יש לי ניחוש,

          אולי נפגוש יריב יותר נחוש. 

          יוצאים. 


< אחורה הדפסת הטקסט הטרגדיה של המלך ג'ון - מערכה 5, תמונה 1 קדימה >