שייקספיר ושות'

נכנסים קורנוול, רגן, גונריל, אדמונד ומשרתים.

קוֹרְנְוָל [לגונריל]: צְאִי מַהֵר לַדֶּרֶךְ אֶל בַּעֲלֵךְ מְכֻבָּדִי. הַרְאִי לוֹ אֶת הַמִּכְתָּב הַזֶּה: צְבָא צָרְפַת נָחַת. [למשרתים] לְכוּ חַפְּשׂוּ אֶת הַבּוֹגֵד גְּלוֹסְטֶר.קורנול [לגונריל]: צאי מהר לדרך אל בעלך מכבדי. הראי לו את המכתב הזה: צבא צרפת נחת. [למשרתים] לכו חפשו את הבוגד גלוסטר.

רֵגָן:      לִתְלוֹת אוֹתוֹ מִיָּד! [כמה משרתים רצים החוצה]רגן:      לתלות אותו מיד! [כמה משרתים רצים החוצה]

גּוֹנֵרִיל:   לְנַקֵּר לוֹ אֶת הָעֵינַיִם!גונריל:   לנקר לו את העינים!

קוֹרְנְוָל:  הַשְׁאִירוּ אוֹתוֹ לְזַעַם זְרוֹעִי. אֶדְמוּנְד, שַׁמֵּשׁ חֶבְרָה לַאֲחוֹתֵנוּ; הַנְּקָמוֹת שֶׁאָנוּ אֲנוּסִים לְהַפִּיל עַל אָבִיךָ הַבּוֹגְדָן לֹא תֶּעֱרַבְנָה לְעֵינֶיךָ. יְיַעֲצוּ לוֹ לַדֻּכָּס שֶׁאֵלָיו אַתֶּם הוֹלְכִים לְהֵעָרֵךְ שָׁם בִּדְחִיפוּת. הָרָצִים שֶׁלָּנוּ יַעַבְרוּ בֵּינֵינוּ בִּמְהִירוּת עִם עִדְכּוּנִים. שָׁלוֹם, אָחוֹת יְקָרָה; שָׁלוֹם, כְּבוֹד הָרוֹזֵן שֶׁל גְּלוֹסְטֶר.קורנול:  השאירו אותו לזעם זרועי. אדמונד, שמש חברה לאחותנו; הנקמות שאנו אנוסים להפיל על אביך הבוגדן לא תערבנה לעיניך. ייעצו לו לדכס שאליו אתם הולכים להערך שם בדחיפות. הרצים שלנו יעברו בינינו במהירות עם עדכונים. שלום, אחות יקרה; שלום, כבוד הרוזן של גלוסטר.

          נכנס אוסוולד.

          אָז מָה, אֵיפֹה הַמֶּלֶךְ?          אז מה, איפה המלך?

אוֹסְוַלְד: כְּבוֹד גְּלוֹסְטֶר הָרוֹזֵן הוֹצִיא אוֹתוֹאוסולד: כבוד גלוסטר הרוזן הוציא אותו

          מִכָּאן. שְׁלוֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה-שִׁשָּׁה          מכאן. שלושים וחמשה-ששה

          מֵאַבִּירָיו, חַמִּים לִמְצֹא אוֹתוֹ,          מאביריו, חמים למצא אותו,

          פָּגְשׁוּ אוֹתוֹ בַּשַּׁעַר, וְעִם עוֹד          פגשו אותו בשער, ועם עוד

          כַּמָּה מִן הַפְּקוּדִים שֶׁל הָרוֹזֵן,          כמה מן הפקודים של הרוזן,

          יָצְאוּ אִתּוֹ לְעֵבֶר דּוֹבֶר; שָׁם –          יצאו אתו לעבר דובר; שם –

          כָּךְ הֵם מִתְרַבְרְבִים – יֵשׁ חֲבֵרִים          כך הם מתרברבים – יש חברים

          שֶׁחֲמוּשִׁים טוֹב וּמְחַכִּים לָהֶם.          שחמושים טוב ומחכים להם.

קוֹרְנְוָל:  הָבֵא סוּסִים לִגְבִרְתְּךָ. יוצא אוסוולד.קורנול:  הבא סוסים לגברתך. יוצא אוסוולד.

גּוֹנֵרִיל:   שָׁלוֹם, אָדוֹן מָתוֹק, אָחוֹת.גונריל:   שלום, אדון מתוק, אחות.

קוֹרְנְוָל:  אֶדְמוּנְד, שָׁלוֹם.קורנול:  אדמונד, שלום.

          יוצאים גונריל ואדמונד.

                   [למשרתים] חַפְּשׂוּ אֶת הַבּוֹגֵד                   [למשרתים] חפשו את הבוגד

          מִגְּלוֹסְטֶר. כְּמוֹ גַּנָּב כִּפְתוּ אוֹתוֹ,          מגלוסטר. כמו גנב כפתו אותו,

          הָבִיאוּ לְפָנֵינוּ.          הביאו לפנינו.

            [יוצאים משרתים]

                           גַּם אִם לֹא                           גם אם לא

          נוּכַל לָקַחַת אֶת חַיָּיו לְלֹא          נוכל לקחת את חייו ללא

          מַרְאִית מִשְׁפָּט, כּוֹחֵנוּ בְּכָל זֹאת          מראית משפט, כוחנו בכל זאת

          יִקֹּד קִדָּה בִּפְנֵי חֲרוֹן אַפֵּנוּ.          יקד קדה בפני חרון אפנו.

          שֶׁיְּגַנּוּ אֶת זֶה כֻּלָּם! לִבְלֹם          שיגנו את זה כלם! לבלם

          הֵם לֹא יוּכְלוּ. מִי שָׁם? זֶה הַבּוֹגֵד?          הם לא יוכלו. מי שם? זה הבוגד?

          נכנס גלוסטר, מובא על ידי שניים או שלושה משרתים.

רֵגָן:       שׁוּעָל גּוֹמֵל רָעָה, זֶה הוּא.רגן:       שועל גומל רעה, זה הוא.

קוֹרְנְוָל:  קִשְׁרוּ אֶת זְרוֹעוֹתָיו הַיְּבֵשׁוֹתקורנול:  קשרו את זרועותיו היבשות

          חָזָק.          חזק.

גְּלוֹסְטֶר:        מָה כַּוָּנַת מַעֲלַתְכֶם?גלוסטר:        מה כונת מעלתכם?

          קְחוּ בְּחֶשְׁבּוֹן, רֵעִים טוֹבִים שֶׁלִּי;          קחו בחשבון, רעים טובים שלי;

          אַתֶּם אוֹרְחַי. אַל תְּשַׂחֲקוּ אִתִּי          אתם אורחי. אל תשחקו אתי

          בְּשׁוּם זָדוֹן, לֹא, חֲבֵרִים.          בשום זדון, לא, חברים.

קוֹרְנְוָל:                                לִקְשֹׁר,קורנול:                                לקשר,

          אָמַרְתִּי –          אמרתי –

          [משרתים כופתים את זרועותיו]

רֵגָן:       חָזָק, חָזָק! אוֹ, הוֹ, בּוֹגֵד, טִנֹּפֶת!רגן:       חזק, חזק! או, הו, בוגד, טנפת!

גְּלוֹסְטֶר: גְּבִירָה בְּלִי רַחֲמִים, זֶה אֲנִי לֹא.גלוסטר: גבירה בלי רחמים, זה אני לא.

קוֹרְנְוָל:  קִשְׁרוּ אוֹתוֹ אֶל הַכִּסֵּא הַזֶּה.קורנול:  קשרו אותו אל הכסא הזה.

          [לגלוסטר] נָבָל, עוֹד תְּגַלֶּה – [רגן תולשת את זקנו]          [לגלוסטר] נבל, עוד תגלה – [רגן תולשת את זקנו]

גְּלוֹסְטֶר: בְּשֵׁם הָרַחֲמִים, זוֹ תּוֹעֵבָהגלוסטר: בשם הרחמים, זו תועבה

          לִמְרֹט אֶת הַזָּקָן שֶׁלִּי.          למרט את הזקן שלי.

רֵגָן:       כָּל כָּךְ לָבָן, כָּזֶה בּוֹגֵד?רגן:       כל כך לבן, כזה בוגד?

גְּלוֹסְטֶר:                             גְּבִירָהגלוסטר:                             גבירה

          מִרְשַׁעַת, הַשֵּׂעָר שֶׁאַתְּ בּוֹזֶזֶת          מרשעת, השער שאת בוזזת

          מִן הַסַּנְטֵר שֶׁלִּי, יִצְמַח כָּפוּל          מן הסנטר שלי, יצמח כפול

          לְהַרְשִׁיעֵךְ. אֲנִי הַמְּאָרֵחַ          להרשיעך. אני המארח

          שֶׁלָּךְ; אָסוּר לָךְ בִּידֵי שׁוֹדֵד          שלך; אסור לך בידי שודד

          לִפְרֹעַ אֶת פָּנַי ֹשְחִיְכוּ לָךְ.          לפרע את פני שחיכו לך.

          מָה תַּעֲשׂוּ?          מה תעשו?

קוֹרְנְוָל:            קָדִימָה, אֲדוֹנִי,קורנול:            קדימה, אדוני,

          אֵיזוֹ תִּכְתֹּבֶת מִצָּרְפַת קִבַּלְתָּ          איזו תכתבת מצרפת קבלת

          לָאַחֲרוֹנָה?          לאחרונה?

רֵגָן:                   עֲנֵה פָּשׁוּט, אֲנַחְנוּרגן:                   ענה פשוט, אנחנו

          יוֹדְעִים אֶת הָאֱמֶת.          יודעים את האמת.

קוֹרְנְוָל:                         וְאֵיזוֹ בְּרִיתקורנול:                         ואיזו ברית

          עָשִׂיתָ עִם הַבּוֹגְדִים שֶׁנָחֲתוּ          עשית עם הבוגדים שנחתו

          בַּמַּמְלָכָה כָּעֵת?          בממלכה כעת?

רֵגָן:                         שֶׁלִּידֵיהֶםרגן:                         שלידיהם

          שָׁלַחְתָּ אֶת הַמֶּלֶךְ הַמְּשֻׁגָּע?          שלחת את המלך המשגע?

          דַּבֵּר.          דבר.

גְּלוֹסְטֶר: יֵשׁ לִי מִכְתָּב כָּתוּב עַל-פִּי נִחוּשׁ,גלוסטר: יש לי מכתב כתוב על-פי נחוש,

          שֶׁבָּא מִמִּישֶׁהוּ נְטוּל פְּנִיּוֹת,          שבא ממישהו נטול פניות,

          לֹא מֵחַתְרָן.          לא מחתרן.

קוֹרְנְוָל:                  פִּקֵּחַ.קורנול:                  פקח.

רֵגָן:                              וְשַׁקְרָן.רגן:                              ושקרן.

קוֹרְנְוָל:  לְאָן שָׁלַחְתָּ אֶת הַמֶּלֶךְ?קורנול:  לאן שלחת את המלך?

גְּלוֹסְטֶר:                          דּוֹבֶר.גלוסטר:                          דובר.

רֵגָן:       לָמָּה לְדוֹבֶר? לֹא אִיַּמְנוּ בַּל –רגן:       למה לדובר? לא אימנו בל –

קוֹרְנְוָל:  לָמָּה לְדוֹבֶר? שֶׁיָּשִׁיב עַל זֶה.קורנול:  למה לדובר? שישיב על זה.

גְּלוֹסְטֶר: כָּבוּל כְּמוֹ דֹּב, עָלַי לַחְשֹׁק שִׁנַּיִם.גלוסטר: כבול כמו דב, עלי לחשק שנים.

רֵגָן:       לָמָּה לְדוֹבֶר, אֲדוֹנִי?רגן:       למה לדובר, אדוני?

גְּלוֹסְטֶר: שֶׁלֹּא לִרְאוֹת כֵּיצַד אַתְּ מְנַקֶּרֶתגלוסטר: שלא לראות כיצד את מנקרת

          בְּצִפָּרְנֵי אַכְזָרִיּוּת אֶת שְׁתֵּי          בצפרני אכזריות את שתי

          עֵינָיו, זְקֵנוֹת וּמִסְכֵּנוֹת; וְלֹא          עיניו, זקנות ומסכנות; ולא

          אֶת אֲחוֹתֵךְ הָאֵימְתָנִית נוֹעֶצֶת          את אחותך האימתנית נועצת

          נִיבֵי חֲזִיר בִּבְשַׂר מֶלֶךְ מָשׁוּחַ.          ניבי חזיר בבשר מלך משוח.

          מוּל סְעָרָה כְּמוֹ זוֹ שֶׁבָּהּ עָמַד          מול סערה כמו זו שבה עמד

          בְּרֹאשׁ חָשׂוּף, בְּלֵיל צַלְמָוֶת, גַּם          בראש חשוף, בליל צלמות, גם

          הַיָּם הָיָה גּוֹאֶה עִם נַחְשׁוֹלָיו          הים היה גואה עם נחשוליו

          וּמְכַבֶּה אֵשׁ כּוֹכָבִים.          ומכבה אש כוכבים.

          אַךְ, לֵב זָקֵן מִסְכֵּן, הוּא רַק עָזַר          אך, לב זקן מסכן, הוא רק עזר

          לַשַּׁחַק לְהַמְטִיר. אִם זְאֵבִים          לשחק להמטיר. אם זאבים

          הָיוּ מְיַלְּלִים בְּשַׁעֲרֵךְ          היו מיללים בשערך

          בַּזְּמַן הַמַּר הַזֶּה, הָיִית אוֹמֶרֶת:          בזמן המר הזה, היית אומרת:

          "שׁוֹעֵר טוֹב, פְּתַח." גַּם לָאַכְזָר יֵשׁ גְּבוּל.          "שוער טוב, פתח." גם לאכזר יש גבול.

          אַך עוֹד אֶרְאֶה אֵיך עַל צֶאֱצָאִים          אך עוד אראה איך על צאצאים

           כָּאֵלֶּה הַנְּקָמָה תִּנְחַת.           כאלה הנקמה תנחת.

קוֹרְנְוָל:                              לִרְאוֹתקורנול:                              לראות

          כְּבָר לֹא תִּרְאֶה. אֶת הַכִּסֵּא תַּחְזִיקו!          כבר לא תראה. את הכסא תחזיקו!

          עַל שְתֵּי עֵינֵיךָ אֵלֶּה פֹּה אֶדְרֹךְ.          על שתי עיניך אלה פה אדרך.

          קורנוול מנקר אחת מעיניו של גלוסטר.

גְּלוֹסְטֶר: מִי שֶׁחוֹשֵׁב לִחְיוֹת עַד גִּיל זִקְנָה,גלוסטר: מי שחושב לחיות עד גיל זקנה,

          שֶׁיַּעֲזֹר לִי! – אוֹ, אַכְזָר! – אֵלִים, אוֹ!          שיעזר לי! – או, אכזר! – אלים, או!

רֵגָן:       צַד זֶה יִלְעַג לַזֶּה – אֶת הַשְּׁנִיָּה גַּם.רגן:       צד זה ילעג לזה – את השניה גם.

קוֹרְנְוָל:  וְאִם תִּרְאֶה אֶת הַנְּקָמָה –קורנול:  ואם תראה את הנקמה –

מְשָׁרֵת 1:                            עֲצֹר,משרת 1:                            עצר,

          אָדוֹן. אֲנִי בְּשֵׁרוּתְךָ מִגִּיל          אדון. אני בשרותך מגיל

          יַלְדוּת, אַך לֹא הֵיטַבְתִי לְשָרֵת          ילדות, אך לא היטבתי לשרת

          אַף פַּעַם כְּמוֹ הָרֶגַע כְּשֶׁאֲנִי          אף פעם כמו הרגע כשאני

         קוֹרֵא לְךָ עֲצֹר.         קורא לך עצר.

רֵגָן:                      הֵי, מָה זֶה, כֶּלֶב?רגן:                      הי, מה זה, כלב?

מְשָׁרֵת 1: אִם לָךְ הָיָה זָקָן עַל הַסַּנְטֵר,משרת 1: אם לך היה זקן על הסנטר,

          הָיִיתִי מְטַלְטֵל אוֹתוֹ. מָה יֵשׁ לָךְ?          הייתי מטלטל אותו. מה יש לך?

קוֹרְנְוָל:   בֶּן-כֶּלֶב עֶבֶד! שולפים ונלחמים.קורנול:   בן-כלב עבד! שולפים ונלחמים.

מְשָׁרֵת 1: לֹא לֹא אָז בּוֹא, הַזַּעַם פֹּה יַכְרִיעַ.משרת 1: לא לא אז בוא, הזעם פה יכריע.

          הוא פוצע את קורנוול.

רֵגָן [למשרת אחר]: תֵּן אֶת הַחֶרֶב. שֶׁאִכָּר יָעֵז כָּךְ?רגן [למשרת אחר]: תן את החרב. שאכר יעז כך?

          היא לוקחת את החרב ומסתערת עליו מאחור. הורגת אותו.

מְשָׁרֵת 1: אָאא, אָאא, נִרְצַחְתִּי. אֲדוֹנִי, עוֹד יֵשׁמשרת 1: אאא, אאא, נרצחתי. אדוני, עוד יש

          לְךָ עַיִן אַחַת לִרְאוֹת קְלָלוֹת          לך עין אחת לראות קללות

          נוֹחֲתוֹת עָלָיו. אָאאא! [הוא מת]          נוחתות עליו. אאאא! [הוא מת]

קוֹרְנְוָל:  טוֹב, בּוֹא נִמְנַע שֶׁהִיא תִּרְאֶה יוֹתֵרקורנול:  טוב, בוא נמנע שהיא תראה יותר

          חָלִילָה. צְאִי, רַפְרֶפֶת מְאוּסָה! -          חלילה. צאי, רפרפת מאוסה! -

          אָז אֵיפֹה הַבָּרָק שֶׁלָּךְ עַכְשָׁו?          אז איפה הברק שלך עכשו?

גְּלוֹסְטֶר: הַכֹּל חָשׁוּךְ, פָּרוּץ. אֵיפֹה בְּנִי אֶדְמוּנְד?גלוסטר: הכל חשוך, פרוץ. איפה בני אדמונד?

          אֶדְמוּנְד, הַצֵּת אֶת כָּל גִּצֵּי הַטֶּבַע          אדמונד, הצת את כל גצי הטבע

          לִנְקֹם עַל הַזְּוָעָה הַזֹּאת.          לנקם על הזועה הזאת.

רֵגָן:                                  אַח ֹשְתוֹק,רגן:                                  אח שתוק,

          נָבָל בּוֹגֵד. אַתָּה קוֹרֵא לָזֶה          נבל בוגד. אתה קורא לזה

          שֶׁמְּתַעֵב אוֹתְךָ. הוּא, הוּא חָשַׂף          שמתעב אותך. הוא, הוא חשף

          לָנוּ אֶת כָּל מַסֶּכֶת בְּגִידוֹתֵיךָ,          לנו את כל מסכת בגידותיך,

          הוּא טוֹב מִכְּדֵי לַחְמֹל עָלֶיךָ.          הוא טוב מכדי לחמל עליך.

גְּלוֹסְטֶר:                              אָאאגלוסטר:                              אאא

          טִמְטוּם ֹשֶלִי! אָז אֶדְגַּר סְתָם הֻכְתַּם?          טמטום שלי! אז אדגר סתם הכתם?

          אֵלִים טוֹבִים, סִלְחוּ לִי וּבָרְכוּ          אלים טובים, סלחו לי וברכו

          אוֹתוֹ.          אותו.

רֵגָן [למשרתים]:   לִדְחֹף אוֹתוֹ מִחוּץ לַשַּׁעַר,רגן [למשרתים]:   לדחף אותו מחוץ לשער,

          שֶׁיְּרַחְרֵחַ אֶת דַּרְכּוֹ לְדוֹבֶר.          שירחרח את דרכו לדובר.

          אָדוֹן, מָה? אֵיךְ אַתָּה נִרְאֶה!          אדון, מה? איך אתה נראה!

קוֹרְנְוָל:                                   נִפְצַעְתִּי.קורנול:                                   נפצעתי.

          תִּמְכִי בִּי, גְּבֶרֶת. [למשרתים] לְהָעִיף הַחוּצָה          תמכי בי, גברת. [למשרתים] להעיף החוצה

          אֶת הַנָּבָל-בְּלִי-עַיִן. תִּזְרְקוּ          את הנבל-בלי-עין. תזרקו

          אֶת הַפִּשְׁפֵּשׁ עַל תֵּל הַזֶּבֶל.          את הפשפש על תל הזבל.

          יוצאים משרתים עם גלוסטר.

                                       רֵגָן,                                       רגן,

          אֲנִי הוֹלֵךְ וּמְאַבֵּד דָּם; זֶה          אני הולך ומאבד דם; זה

          לֹא זְמַן לְהִפָּצַע. תְּנִי אֶת זְרוֹעֵךְ.          לא זמן להפצע. תני את זרועך.

          יוצאים קורנוול ורגן.

מְשָׁרֵת 2:  אֲנִי מוּכָן לַעֲשׂוֹת כָּל פֶּשַע אִםמשרת 2:  אני מוכן לעשות כל פשע אם

          יֵצֵא לָאִישׁ הַזֶּה קְצַת טוֹב.          יצא לאיש הזה קצת טוב.

מְשָׁרֵת 3:                           אִם הִיאמשרת 3:                           אם היא

          תִּחְיֶה לָמוּת בְּגִיל שֵׂיבָה טוֹבָה,          תחיה למות בגיל שיבה טובה,

          כָּל הַנָּשִׁים תִּהְיֶינָה מִפְלָצוֹת.          כל הנשים תהיינה מפלצות.

מְשָׁרֵת 2:  נֵלֵךְ עִם הַזָּקֵן, וּנְסַדֵּר משרת 2:  נלך עם הזקן, ונסדר 

          ֹשְהַמְּשֻגָּע יִקַּח אוֹתוֹ. טֵרוּף             שהמשגע יקח אותו. טרוף   

          כְּמוֹ זֶה שֶלוֹ נִרְתָּם לְכָל דָּבָר.          כמו זה שלו נרתם לכל דבר.

מְשָׁרֵת 3:  תֵּלֵךְ אַתָּה; אֲנִי אָבִיא פִּשְׁתָּןמשרת 3:  תלך אתה; אני אביא פשתן

          וּקְצַת חֶלְבּוֹן בֵּיצִים לִמְרֹחַ עַל          וקצת חלבון ביצים למרח על

          פָּנָיו הַמְּדַמְּמִים. שֶׁיַּעַזְרוּ          פניו המדממים. שיעזרו

          לוֹ הַשָּׁמַיִם!          לו השמים!

            יוצאים.