שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס

נכנסים מוט, זמש, שפיץ ושרוך.

מוט:  שלחתם מישהו לבית של תחת? הוא חזר הביתה כבר?

שרוך: לא שמעו ממנו. זה אין ספק שהוא נחטף באופן בלתי הפיך.

זמש: אם הוא לא חוזר, המחזה בצרות. הוא לא יוצג, אה?

מוט: בלתי אפשרי. אין לך אף בן-אדם בכל העיר שיכול לְגַלְמֵן את פּירָמוּס חוץ ממנו.

זמש: לא, הוא יש לו הכי הרבה טִילִיגְנַצְיה מכל אנשי המלאכה בעיר.

מוט: כן, וגם יש לו הופעה הכי מרשימה. ויש לו קול מתוק שאף אח-וָרֵע לא יכול לְהִתְחָרֵע אתו.   

זמש:  אתה צריך להגיד "להִתְחרוֹת", כי להִתְחרֵע זה, אלוהים ישמור, מילה אי-תרבותית.       

         (נכנס סיד הצבעי)

סיד:  רבותי, הדוכס מגיע מהמִקְדש, ויש עוד שתיים או שלושה אדונים וגברות שהִתחתְנו נוסף אתו. הבידור שלנו, בחיי, אם היינו משחקים אותו, היינו משחקים אותה.

זמש: איי תחת-פֶּרח! ככה הוא הפסיד קִצְבָה של שש פֶּני פֶּר-יום לכל החיים. לא היו נותנים לו פחות משש פֶּני פֶּר-יום. אם הדוכס לא היה נותן לו שש פֶּני פֶּר-יום על השיחוּק של פּירָמוּס, אני צלַחַת ולא זמש. והיה מגיע לו. שש פני פר-יום על פּירָמוּס, או כלום!

           (נכנס תחת)

תחת:  איפה הבחורים האלה? איפה הנשמות האלה?

מוט:   תחת! אח איזה יום אמיץ! אח איזה שעה מוצלחת!

תחת:  רבותי, אני יכול לספר לכם נסים וכופְתאות. אבל אל תשאלו אותי מה. כי אם אני אספר, אני לא בן-אדם. אני אספר לכם הכל, בדיוק כמו שזה התגלגל.

מוט:   תביא לשמוע, תחת חומד.

תחת:  מהפה שלי אף הגה. כל מה שאני אספר לכם זה – שהדוכס כבר אכל. תארגנו את כל הציוד שלכם, עם חוטים טובים בשביל הזקָנים, סרטים חדשים לנעליים. ניפגש תיכף בארמון. כל אחד שיעבור על התפקיד שלו. כי בשני מִלים, בשורה התחתונה ובקיצור נִמלץ - המחזה שלנו יוצג מאה אחוז! על כל מקרה, שהתיסבי ילבש תחתונים נקיים, וזה שמשחק את האריה שלא יגזור את הציפורניים. ושחקנים יקרים שלי, אל תאכלו בצל או שום, כי אנחנו צריכים לדבר במֶתק פֶּה. ואין לי שרץ של ספק שנשמע אותם אומרים, זוֹתי מותק של קומדיה. אף מילה יותר! קדימה! ללכת, קדימה!

             (יוצאים)