| < אחורה |  הדוכסית מאמלפי -
מערכה 3, תמונה 4 |
קדימה > |
נכנסים שני צליינים, למקדש גבירתנו מלורטו.
צליין א: היכל קדוּשה יפה מזה עוד לא
ראיתי, וביקרתי בְּהרבה.
צליין ב: הקרדינל מאראגון
היום הזה מסיר מצנפת קרדינלים;
גם אחותו הדוכסית הגיעה למלא
כאן את שבועת הצליינות שלה. צפוי לנו
פה טקס אצילי.
צליין א: בטוח. - הם באים.
כאן הטקס של הכתרת הקרדינל בבגדי חייל: המבוצע כשהוא מוסר את צלבו, כובעו, גלימותיו וטבעתו, ומניחם על המזבח; וכשמוענקים לו חרב, קסדה, שריון ודרבנות. אז אנטוניו, הדוכסית וילדיהם, משהציגו עצמם אצל המזבח, מנודים - לפי אות הנידוי שמציגים לעברם בהצגה אילמת הקרדינל ושלטונות אַנְקוֹנָה. במהלך כל הטקס מושר הזֶמר הזה למוזיקה קודרת מאד, בפי אנשי כנסיה שונים; ואז יוצאים כולם חוץ משני הצליינים.
הוד וחרב יעטרוּך,
המנונים יפארוך!
צָרֶיךָ בֶּעשן יִמוֹגוּ,
משנאיך חיש יִסוגו.
שירו נבל ועוגב,
אָהַבְתָ צדק ותשגב.
הגיגֵי קדוּשה הַפְנה
אֱלֵי צְבאות ומחנה.
פְּשוֹט והנח גלימות מִצְוָה;
יפֶה לך שריון צבא.
שֵם נעלה, בְּאֵלֶּה המדים
הַצְעד בְּעוז לַקרב גדודֵי גדודים!
עֲלֵה וּגְבה בִּנתיב המלחמה,
שַלֵב עורמה, עוצמה וגם חוכמה!
חגוג את נצחונך, הַשְלט את כוחך,
כיבוש יכתיר את מצחך, וגשם של ברכה!
צליין א: הנה עולם הפוך! מי העלה בדעתו
שגברת נעלה כמוה תְזַווג
עצמה לאיש נחות כזה? בכל זאת
הקרדינל נהג פה ביותר מדי
אכזריות.
צליין ב: הם מנודים.
צליין א: אבל
אני שואל איזו סמכות יש לְשלטון
אַנְקוֹנָה כדי לדון בני אצולה חופשים?
צליין ב: המדינה היא עצמאית, ופרדיננד
הוכיח כי האפיפיור, מששמע
איך היא סָרְחָה, החרים לִרשות הכנסיה
את כל הדוכּסוּת שהיא ירשה כְּאלמנה.
צליין א: אבל באיזה דין?
צליין ב: לדעתי?
שום דין חוץ מיוזמת אחִיה.
צליין א: מה הוא תלש בְּאלימות כזאת
מאצבעה?
צליין ב: טבעת נישואיה,
שהוא נָדַר כי בקרוב יקריב
לנקמתו.
צליין ב: מסכן, אנטוניו!
אם בן אדם נדחף אל תוך באר,
לא משנה מי הדוחף, כובדו שלו
יחיש אותו לקרקעית. בוא נסתלק.
כך הגורל מוכיח את הכלל
שכל דבר יפּיל אדם אומלל.
(יוצאים)
| < אחורה | הדוכסית מאמלפי -
מערכה 3, תמונה 4 |
קדימה > |