| < אחורה |  הדוכסית מאמלפי -
מערכה 3, תמונה 3 |
קדימה > |
(נכנסים הקרדינל עם מָלָטֶסְטֶה, פרדיננד עם דליו וסילביו, ופֶּסְקָרָה)
קרדינל: אז מה, עכשיו אני צריך להיות חייל?
מָלָטֶסְטֶה: כבוד הקיסר שמע כמה היית טוב בַּזה
לפני שהתעטפת בקדוּשה,
ומצרף אותך אל הפיקוד
עם החייל המצטיין מרקיז פֶּסְקָרָה,
ועם לָנוּאָה המפורסם.
קרדינל: הוא שהיה
לו הכבוד לקחַת את המלך של צרפת
בַּשֶבי?
מָלָטֶסְטֶה: הוא. הנה המַעֲרָךְ
לַבּיצוּרים החדשים בנאפולי.
(הקרדינל ומָלָטֶסְטֶה עומדים בצד, בשיחה)
פרדיננד: אני
שם לב שלרוזן הזה, המָלָטֶסְטֶה, יש
תפקיד גבוה.
דליו: שום תפקיד, אדון, סתם הֶעָרת
שוליים בְּספרֵי הגדוד שהוא
על תֶּקֶן מתנדב כאן.
פרדיננד: מה, הוא לא חייל?
דליו: היה לו חור בַּשֵּן, אז הוא מילא אותו
אבק שריפה; יותר מזה לא התקרב לְאש.
סילביו: הוא בא לַמחנה עם כוונה אחת:
לזלול בקר טרי ושום, להישאר
עד שהריח יתנדף - ולחזור
שוב לארמון.
דליו: הוא התעמק בַּמבצעים
האחרונים על פי תיעוד הרשומות,
ומעסיק שני אמנים רק כדי שהם
יבנו לו לוח צעצוע שינהל עליו
קרבות בזעיר-אנפין.
פרדיננד: אז הוא נלחם לפי הסֵפֶר.
דליו: אתה שואל אותי? לפי ההורוסקופ:
בוחר ימים טובים, ומְפחד
מִיְמֵי משבר. זה הצעיף של הפילגש
שלו.
סילביו: כן, הוא מצהיר שיעשה הרבה
בשביל המשי הדקיק הזה.
דליו: אני חושב
שהוא יברח מקרב רק כדי
שהצעיף, חלילה, לא ייפול בשֶבי.
סילביו: הוא
פוחד נורא שריח של אבק-
שריפה יפגע בַּניחוחות שלו.
דליו: ראיתי פעם
הולנדי ששבר לו ת'גולגולת כי
כינה אותו "רובה צעצועים";
עשה לו חור בָּראש, כמו קְצה קנָהֶ.
סילביו: חבל שלא הכניס בו גם כדור.
דליו: הוא סתם קישוט לשים על סוס כשהחצר
יוצאת לטיולים.
(נכנס בּוסוֹלָה ומדבר עם פרדיננד והקרדינל בפרטיות)
פֶּסְקָרָה: מה, בּוסוֹלָה הגיע?... מה אמור להיות העסק?
איזה סכסוך בְּחוג ההגמונים.
כל הפּלגים האלה בַּצמרת הם
כמו שועלים: כשהם מושכים לְכיוונים
מנוגדים, הם מפיצים אש בִּזְנבם,
וכל הארץ מסביבם
נחרבת.
סילביו: מי זה בּוסוֹלָה הזה?
דליו: הכרתי אותו בָּאוניברסיטה של פדואה - למדן הזוי, כמו אלה שלומדים כמה קשרים היו על האַלָּה של הֶרְקוּלס, איזה צֶבע היה לַזקָן של אַכִילס, או אם הקטור כן-או-לא סָבל מכּאב-שיניים; הוא שָחַק את עצמו בְּלימוד עד כמעט כּהוּת עיניים, כדי למדוד את סימטרִיָת האף המדויקת של יוליוס קיסר על פי כף נעל: ואת כל זה הוא עשה כדי לִזְכּוֹת בְּשֵם של איש-הגות.
פֶּסְקָרָה: הבט בו בַּנסיך בְּפרדיננד:
ממש דרקון רושף נולד לו בָּעיניים,
אשר לועג לָאלימות המתלהטת של
כל אש.
סילביו: הקרדינל הזה תחת משטר הדיכוי שלו מחק את החיוך ליותר פרצופים מכל הפרצופים שמיכלאנג'לו צייר אי פעם: הוא מרים את האף, כמו דולפין שמשחק לפני הסערה -
פֶּסְקָרָה: האדון פרדיננד צוחק.
דליו: כמו תותח
זורע מוות: אש - ואז עשן.
פֶּסְקָרָה: אלה צִירֵי המוות האמיתיים,
צִירֵי חיים שמייסרים מדינאים גדולים -
דליו: בתוך דממה מעוּותה כזאת, מכשפות
לוחשות קללות.
קרדינל: מה, היא עושה לה מן הדת כיסוי
לשמור עליה מסוּפה וְשמש?
פרדיננד: זה! -
זה מקלל אותה סופית. נדמה לי שיופיה
וחֲטָאיה, שחובּרו יחדיו, נראים כמו
צרעת: כמה שלָבָן יותר - חולה יותר.
אני לא מאמין שהשרצים
הממזרים שלה אפילו הוטבלו.
קרדינל: אֶפְנה מייד לשלטונות אַנְקוֹנָה
שיְנדוּ אותם.
פרדיננד: אתה יוצא כבר ללוֹרֶטוֹ?
אני לא אהיה בְּטקס החיוּל
שלך; הייה שלום. (לבּוסוֹלָה) כתוב לְדוכס
אָמָלְפִי, אחייני שהיא ילדה
מבעלה מספר אחת, סַפּר לו
כמה צנועה אמו.
בּוסוֹלָה: אכתוב.
פרדיננד: אנטוניו!
בן-עבד, שרֵיחוֹ היה רק דיו וחותמות;
שלא נראָה כמו ג'נטלמן אף פעם, רק
בזמן ביקורת חשבונות. - לך, לך מייד,
תרתום לי מאה חמישים סוסים,
ופגוש אותי בְּגשר המצודה.
(יוצאים)
| < אחורה | הדוכסית מאמלפי -
מערכה 3, תמונה 3 |
קדימה > |