שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס

נכנס הדוכס פרדריק, עם מלווים.

הדוכס פרדריק: איך ייתכן? איש לא ראה אותן?

          לא אפשרי. שִתְפו פה פעולה

          מנוולים מהחצר שלי.

אציל א':  איש לא ראה אותה, מה ששמעתי.

          המשרתות שלה ראו אותה

          עולה על מיטתה, ואז מוקדם

          בבוקר הן מצאו את המיטה

          בלי האוצר, הַגְּבֶרת.

אציל ב':                         אדוני,

          זה הבן-כלב השוטה אשר

          כבודו נהג לצחוק מבדיחותיו,

          גם הוא איננו. המשרתת של

          הנסיכה, היסְפֶּרְיה, מתוודה

          שהיא שמעה בסתר את בתך

          ובת-הדוד מהללות מאד

          את הצורה ואת האופי של

          המתאגרף שלא מזמן הביס

          את שארל השרירי, והיא סבורה

          שלאן שלא הלכו, גם הבחור

          הזה מצוי בחברתן בטוח.

הדוכס פרדריק: צאו אל האח שלו! שהבחור

          המכובד יגיע הנה! אם

          הוא נעדר, הביאו את אחיו,

          אני אדאג כבר שימצא אותו.

          מהר! אל תחסכו בחיפושים

          או מודיעין עד שישובו שתי

          הנמלטות המטופשות האלה.

          יוצאים.