שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס

נכנסים מוֹט הנָגָר; וסיד הצבּעי; ותחת הרָפָּד; וזַמְש הסנדלר; ושְפּיץ הפֶּחח; ושְרוֹך החייט.

מוט:     כל הלהקה שלנו כאן?

תחת:    כדאי שתקרא להם אחד-אחד באופן אִינְדִיווידוּ-כּלָלִי לפי רשימת הנְפָשים הפועלים.

מוט:     הִנה קָטלוֹג השֵמות של כל איש בְּמרכז העיר והפרברים שנחשב מוכשר לשחֵק בַּהצגה שלנו לפנֵי הדוכּס והדוכסית, בְּיום החתונה שלו בַּלילה.

תחת:    קודם כל, מר מוֹט, חָבֶר-נָגָר, תגיד בְּמה המחזה מטפּל; אחרי זה תקרא את השמות של השחקנים; ואז תסכּם למסקנה.

מוט:     שימו לב, המחזה שלנו הוא "הטרגדיה המרה ביותר, והמוות האכזרי ביותר של פּירָמוּס וְתִיסְבּי".

תחת:    חתיכת עבודה אל"ף-אל"ף, תאמינו לי, ועליזה גם. עכשיו, מוט חבר-נגר, תְנַקֵּב בַּשֵמות של השחקנים שלך לפי הרשימה. רבותי, תעמדו ברווחים.

מוט:    כשאני קורא לכם – תתפּקדו. חבר-רָפָּד, מר תַחַת?

תחת:   מוכן. תגיד על איזה תפקיד אני מופקד, ותמשיך.

מוט:    אתה, מר תחת, חבר-רפד, רשוּם בְּתור פּירָמוּס.

תחת:   מה הוא פּירָמוּס? מאהב, או עריץ?

מוט:    מאהב, שהורג את עצמו באופן אבירוּתי מאד בשם האהבה.

תחת:   זה ידרוש קצת דמעות בשביל לשחק את זה משכנע. אם אני עושה את זה, שהקהל ישמור טוב על העיניים שלו: אני אקים סופות, אני אקונן כהוגן. הלאה. למרות שהכשרון שלי זה להיות עריץ. יכולתי לשחק את הֶרְקוּלֶקֶס בצורה פֶנומֶנְטַלִית, או איזה תפקיד מחריש-עיניים, שמרסק הכל.

             סלעים יכו     

                 ברקים יוּרקוּ

                 וִיְפַרְקְקו

                 סוּגַר וכלוּב.   

                 ובהיכלו

                 אַפּוֹ-הוֹ-לוֹ               

                 ירים קולו:     

                 "גורל עלוב!"

       זה היה נשגב. עכשיו תכריז על יתר השחקנים. - זה סגנון של הֶרְקוּלֶקֶס, סגנון של עריץ: מאהב הוא יותר מייבּב.

מוט:    מר זַמְש הסנדלר?

זמש:   כאן, חבר-נגר מוט.

מוט:    מר זמש, אתה חייב לקחת עליך את תִיסְבּי.

זמש:   מה זה תיסבּי? אביר נודד?

מוט:    זה הגברת שפּירָמוּס צריך לאהוב.

זמש:   לא, בבקשה, אל תיתן לי לשחק אשה: כבר כמעט גודל לי זקָן.

מוט:    אח, זה לא חשוב: אתה תשחק את זה במסכה; ואתה תצטרך לדבר בקול הכי דק שאתה יכול.

תחת:   אם אני אסתיר את הפרצוף שלי, תן לי לשחק את תיסבּי גם-כן. אני אדבר בקול דק ענק: "תִיזִי, תיזְבּוּש!" – "הו פּירָמוּס, אהוב שלי-שלי! אני היא תיסְבְּךָ שלך-שלך, וגְברת-נפשך שלך-שלך!"

מוט:    לא, לא, אתה חייב לשחק את פּירָמוּס; וזמש, אתה תיסבי.

תחת:   נו טוב, תמשיך.

מוט:    חבר-חייט שרוך?

שרוך: כאן, מוט, חבר-נגר.

מוט:    מר שרוך, אתה חייב לשחק את אמא של תיסבי. חבר-פחח שְפּיץ?

שפיץ:  כאן, מוט, חבר-נגר.

מוט:    אתה - אבא של פּירָמוּס. אני בעצמי אבא של תיסבּי. חבר-צבעי סיד, אתה בתפקיד האריֵה. ואני מקווה שיש לנו ביד הצגה סגורה.

סיד:    יש לך את הַבְּתַפקיד-האריֵה בכתב? בבקשה, אם יש לך, תן לי אותו; כי אני כְּבַד-לימוד.

מוט:    אתה יכול לאלתֵר את זה חופשי, כי זה רק לִשְאוג.

תחת:   תן לי לשחק גם את האריה. אני אשאג שזה יעשה לכל בן-אדם טוב בַּלב לשמוע אותי. אני אשאג ככה שהדוכס יגיד: "שישאג לי שוב; שישאג לי שוב! בּיס! שייתן לי בּיס!"

מוט:    אם תעשה את זה מחריד מדי, אתה תפחיד את הדוכסית ואת הגבָרוֹת, שהם יצרחו: וזה יספיק שיתלו את כולנו.

כולם:  יתלו אותנו, כל בן-אדם-וחווה.

תחת:      נכון, חברים, אני מודה שאם נפחיד את הגברות ככה שהם יאבדו כל עֶשְתוֹן, הם יִתְלו אותנו בלי שום דִיסְקְרֶטיקָה. אבל אני אשאג לְךָ בְּקול חֲריש-מַחְריד-אוזניים, אני אשאג לך ממש יונה יונקֶת; אני אשאג לך בקול ממש זמיר.

מוט:    אתה לא יכול לשחק שום תפקיד חוץ מפּירָמוּס: כי פּירָמוּס הוא איש מתוק-פנים; איש יפה כמו שרואים ביום של קיץ; איש מאד מקסים וג'נטלמני: לכן אתה חייב לשחק את פּירָמוּס.

תחת:   טוב, אני אתמודד עם זה. עם איזה זקָן הכי טוב שאני אשחק?

מוט:    עם איזה? איזה שתרצה.

תחת:   אני אבצֵע את זה או בזקָן צֶבע קש, או בכתוֹם-בהיר, או באדום כּהה, או בזקָן בגוון מַטְבּע צרפתי, זָהוֹב-זִיו.

מוט:    יש צרפתים שנָשר להם כל הזקָן ונהיָה להם פרצוף זָהוֹב-זִיו עקב זיבָה, אז עזוֹב. אבל רבותי, הנה התפקידים שלכם; ואני מפציר בכם, מבקש בכם ודורש בכם להשתלט עליהם עד מחר בלילה גג; ולפגוש אותי ביער של הארמון, מחוּץ לעיר, לאור הירח; שָמה נעשה חזרה, כי אם ניפגש בעיר, ינדנדו לנו אנשים, וההפתעה שלנו תתגלה. בינתיים אני אכין רשימה של אביזרים שנחוצים למחזה שלנו. אני מבקש לעמוד בזמנים.

תחת:   אנחנו ניפגש, ושם נוכל לעשות חזרה עמוקה ואמיצה. תשקיעו, ותדעו בעל פה. שלום שלום!

מוט:    נפגשים ליד האלון של הדוכס.

תחת:   מספיק; מי שלא עובד - שיתאבּד.

          יוצאים.