נכנס צינה המשורר, ובעקבותיו אנשי העם.
צינה: חלמתי אתמול בלילה שאני
עם קיסר בְּמשתה, והרגשות
אסון תוקפות לי ת'דמיון. אנ'לא
רוצה לצאת החוצה מהבית,
רק משהו דוחף אותי.
איש עם 1: איך קוראים לך?
איש עם 2: לאן אתה הולך?
איש עם 3: איפה אתה גר?
איש עם 4: אתה נשוי או רווק?
איש עם 2: תענה לכל אחד ישר.
איש עם 1: כן, ובקיצור.
איש עם 4: כן, ובחוכמה.
איש עם 3: כן, ובאמת, כדאי לך.
צינה: איך קוראים לי? לאן אני הולך? איפה אני גר? אם אני נשוי או רווק? ולענות לכל אחד ישר, בקיצור, בחוכמה ובאמת. בְּחוכמה, אני אומר, אני רווק.
איש עם 2: זה כאילו אתה אומר שמי שנשוי הוא טפש. אני חייב לך בוקס על זה. תמשיך, ישר.
צינה: ישר, אני הולך ללוויה של קיסר.
איש עם 1: בתור חבר או אויב?
צינה: בתור חבר.
איש עם 2: עָנָה ישר.
איש עם 3: איפה גר, בקיצור.
צינה: בקיצור, אני גר ליד הקפיטול.
איש עם 3: איך קוראים לך, ת'אמת.
צינה: האמת, קוראים לי צינה.
איש עם 1: תקרעו אותו לחתיכות, הוא מהקושרים.
צינה: אני צינה המשורר, אני צינה המשורר.
איש עם 4: תקרעו אותו על החרוזים הרעים שלו, תקרעו אותו על החרוזים הרעים.
צינה: אני לא צינה הקושר.
איש עם 4: זה לא משנה, קוראים לו צינה. תתלשו לו את השם מהלב שלו ותשלחו אותו לחפש ת'חברים שלו.
איש עם 3: לקרוע אותו, לקרוע אותו!
(הם מתנפלים עליו)
כולם: תביאו, ברזלים, הי! ברזלים מלובנים! אל ברוטוס, אל קסיוס, לשרוף הכל! חלק לבית של דקיוס, חלק לבית של קסקה, חלק לליגאריוס! הופה, קדימה!
יוצאים כל אנשי העם, גוררים את צינה.
