שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס


< אחורה הדפסת הטקסט אנטוניוס וקלאופטרה - מערכה 4, תמונה 8 קדימה >

תרועה. נכנס אנטוניוס שוב במצעד; סקארוס ואחרים.

אנטוניוס: הברחנו אותו לַמחנה שלו.

          שאחד ירוץ קדימה ויבשר

          על מבצעינו לַמלכה.

          (יוצא חייל)

                                      מחר,

          לפני שתראה אותנו שמש, נשפוך

          את הדם של אלה שהיום נצלו.           

          אני מודה לכולכם, כי נמרים

          אתם, לחמתם לא כמשרתֵי

          המטרה, אלא כאילו היא

          של כל אחד מכם כפי ששלי היא.

          הייתם שמשונים פה. היכנסו

          לָעיר, תנו לַנשים, לַחברים

          חיבוק; סַפּרו להם על מעללינו,

          כשבִּדמעות שמחות הם ישטפו

          את פצעיכם שנקרשו, וכל

          חֲתָך הם יאחו בִּנשיקה.

     (נכנסת קלאופטרה. לסקארוס):

          תן יד, ואהלל אותך בפני

          קוסמת אדירה זו, שתודותיה

          יברכו אותך.

     (לקלאופטרה):   אור יום של העולם,

          רתקי את צווארי המשוריין!

          דלגי, עם כל המחלצות, דרך

          ברזל חסין אש אל הלב שלי,

          ושם רכבי על ההתנשפויות 

          בנצחון!

          (הם מתחבקים)

קלאופטרה:           אדון האדונים!

          אומץ אינסוף! אתה בא מחייך

          מן המלכודת הגדולה בַּיקום,

          חופשי?

אנטוניוס:                זמיר שלי, גירשנו אותם

          למיטתם. נו מה, ילדה! למרות

          שמתערבב לו כבר טיפה אפוֹר

           בַּחוּם-צעיר שלנו, יש לנו

          עוד מוח שמזִין את השרירים

          ויכול לצאת תֵיקו מול צעירים.

          ראי את האיש הזה. הפקידי את

          ידך המברכת בשפתיו.

          (היא מושיטה לסקארוס את ידה)

            נַשק, לוחם שלי. הוא נאבק

          היום כמו אל נקמות, שונא

          של גזע האדם.

קלאופטרה:                  אתן לך,

          חבר, שריון זהב. הוא היה של מלך.

אנטוניוס: מגיע לו, גם אם היה משובץ

          אבני-חן כמו מרכֶּבת אל. תן יד.

          חצו את אלכסנדריה במצעד

          עולץ. את שריונינו הכתושים

          שאו כמו הגברים שחוגרים אותם.

          לו יכולנו לאכסן בארמוננו

         את הצבא הרב הזה, היינו

          סועדים כולנו יחד, ומרוקנים

          כוסות לכבוד מחר אשר מבטיח

          סיכונים מלכותיים. חצוצרנים,

          ברעשי מתכת פוצצו

          את אוזני העיר, עם בליל של טמבורים

          משקשקים, שיצלצלו יחדיו

          שמיים ואדמה כדי לבשר

          שאנחנו מגיעים.

     נשמעות חצוצרות. יוצאים.


< אחורה הדפסת הטקסט אנטוניוס וקלאופטרה - מערכה 4, תמונה 8 קדימה >