שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס


< אחורה הדפסת הטקסט הסוחר מוונציה - מערכה 2, תמונה 5 קדימה >

נכנסים שיילוק היהודי ולנצלוט, משרתו-לשעבר, הליצן.

 

שיילוק: תראה לבד - עיניך ישפטו - [/ טוב, עוד תראה – עיניך ישפטו - ]

          מה ההבדל בין שיילוק הזקן

          לבין באסאניו. - ג'סיקה, נו! - לא

          תבלוס שם כמו אצלי. - ג'סיקה, נו! -

          גם לא תישן, תנחר, תקרע בגדים.

          - נו ג'סיקה, באמת!

לנצלוט:                         נו ג'סיקה!

שיילוק:  ביקשו ממך לקרוא לה? לא ביקשתי.

לנצלוט: כבודך תמיד אהב להגיד לי - אם אין ביקוש לא לעשות.

          (נכנסת ג'סיקה)

ג'סיקה:  קראת? מה אתה רוצה?

שיילוק:   הוזמנתי, ג'סיקה, לִסְעוּדָה.

          הנה המפתחות שלי. אבל

          מדוע לי ללכת? אני לא

          מוזמן מאהבה. הם מתחנפים        

          אלי. אבל אלך לי משנאה,

          לזלול מהנוצרי הבזבזן.

          תשגיחי על הבית, ג'סיקה

          ילדה. מעיק עלי ללכת.  

          מבעבע משהו נורא

          על השלווה שלי, כי באמת

          חלמתי על שקי-כסף הלילה.

לנצלוט:  אני מבקש מכל הלב, אדון, תלך. האדון הצעיר שלי מצפה לראות אותך בדחימו ורחילו.  

שיילוק: גם אני אותו.

לנצלוט: והם שם מוכנים ומזוממים. אני לא אגיד לך שתראה קרנבל מסכות, אבל אם תראה, אז לא לחינם דימם לי דם מהאף ביום ששי ה - 13 לחודש בשש בבוקר, שנפל השנה בגלל שנה מעוברת בשבת-חול-ערב-חג-לפנות-ערב.

שיילוק:  מה, קרנבל שם? ג'סיקה, שמעי      

          לי: תנעלי כל דלת, וכשאת

          שומעת את התוף והצווחות

          של החליל עקום-צוואר, שלא

          תתחילי לטפס על חלונות,

          ולא לדחוף ת'ראש לראש-חוצות

          לנעוץ עיניים בנוצרים טפשים

          עם פרצופים צבועים. לא, תסתמי

          את האוזניים של בֵּיתי - את כל

          החלונות שלי. שצליל חלוּל

          של הילולות לא ייכנס לתוך

          הבית המפוכּח שלי. אני

          נשבע חי המטה של יעקב

          לא מתחשק לי כלל לחגוג הלילה,

          אבל אלך. תקדים אותי, אתה,

          תגיד שאני בא.

לנצלוט:                   אני אַקְדימה.

          (לג'סיקה): גברתי, 'סְתכלי מהחלון בכל זאת:

                   יחלוף נוצרי שבלי בְּדיה

                   שווה מבט של יהודיה.

          (יוצא)

שיילוק:  מה הטפש הישמעאל אומר?

ג'סיקה:  אמר "שלום לך, גברת". זה הכל.

שיילוק:  גולם לא רע, אבל אכלן גדול,

          איטי כמו צב בְּהספקים, ישֵן

          ביום יותר מכל חתול. דְבורים

          בלי שום תוצרת - לא אצלי, לכן

          אני נפרד ממנו, ולטובת

          אחד שהלוואי הוא יעזור

          לו לבזבז את הארנק שהוא

          לָווה. טוב, פנימה, ג'סיקה. אולי

          אשוב מייד. עשי כמו שהוריתי.

          סגרי את הדלתות מאחורייך.

          "על כל צרה שים בַּמגירה." [/ "טְמון עכשיו, לא לשווא."

          לְנפש חסכנית זאת האִמְרה.  /  פתגם מופת לְמוח מחושב.]

          (יוצא)

ג'סיקה:  שלום. אם המזל הרע יוּשבּת,  

          איבדתי אב, אתה איבדת בת.

                [/ שלום. ואם שום נֶגף לא אדע,  

                 / אני איבדתי אב, אתה ילדה.]

          יוצאת.


< אחורה הדפסת הטקסט הסוחר מוונציה - מערכה 2, תמונה 5 קדימה >