< אחורה | הסוחר מוונציה - מערכה 2, תמונה 4 | קדימה > |
נכנסים גראציאנו, לורנצו, סאלארינו וסאלאניו.
לורנצו: לא: נתחמק בִּזמן הארוחה,
נלבש מסווה אצלי, ותוך שעה
חוזרים.
גראציאנו: לא התכונַנו טוב לעסק.
סאלארינו: לא
תֵאמְנוּ עם נושאי לפיד.
סולאניו: אם לא
עושים זאת לתפארת, זה מסריח,
עדיף לדעתי לא לעשות.
לורנצו: עכשיו רק ארבע. יש עוד שעתיים
להתארגן.
(נכנס לנצלוט עם מכתב)
הֵיי לנצלוט, מה חדש?
לנצלוט: אם תואיל לפתוח את זה, זה ימסור לך מסר.
לורנצו: מכיר את כתב היד - ואת היד.
ולבנה יותר מן הנייר
היד אשר כתבה זאת.
גראציאנו: חדשות
של אהבה, ברור.
לנצלוט: ברשותך, אדוני.
לורנצו: לאן אתה הולך?
לנצלוט: תראה-מה-זה, אדון, להזמין את האדון הישן שלי היהודי לסעוד הלילה עם האדון החדש שלי הנוצרי.
לורנצו: בוא, קח את זה. אמור לג'סיקה
המתוקה שלא אכזיב אותה.
אמור זאת בארבע עיניים. לֵך.
(יוצא לנצלוט)
רבותי,
תתכוננו לקרנבל הזה
הלילה? לי כבר יש נושא לפיד.
סאלארינו: טוב, אני רץ מייד להסתדר.
סולאניו: וגם אני.
לורנצו: פִּגשו אותי ואת
גראציאנו עוד שעה אצלו בבית.
סאלארינו: יפה, עושים את זה.
(יוצא עם סולאניו)
גראציאנו: זה לא מכתב מג'סיקה היפה?
לורנצו: אני חייב לומר לך הכל.
היא מפרטת איך אקח אותה
מבית אביה, כמה תכשיטים,
זהב, יש לה, ואיזו חליפה
של משרת הכינה. אם יבוא
אי-פעם היהודי אביה אל
גן-עדן, יהיה זה רק בזכות
בתו, אור לגויים. שום פורענות
אף פעם לא תעז לשים לה רגל,
אלא בשל תירוץ אחד בלבד:
שהיא הפרי של יהודי כופר.
בוא. קרא את זה בדרך.
(נותן לו את המכתב)
ג'סיקה
יפה תהיה נושא-לפיד שלי.
יוצאים.
< אחורה | הסוחר מוונציה - מערכה 2, תמונה 4 | קדימה > |