שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס


< אחורה הדפסת הטקסט קומדיה של טעויות - מערכה 3, תמונה 2 קדימה >

נכנסים לוצ'יאנה ואנטיפולוס מסיראקוז.

 

לוצ'יאנה: מה, כבר שכחת מהו תפקיד בעל?

          בשיא האהבה ולבלובה

          יחדור לַפּרח רִקבון של רעל? 

          יקרוס בניין אדיר של אהבה?

          בגלל ממון לאחותי נִשֵּׂאתָ?

          הייה נדיב אליה לפחות.

          אתה אוהב אחרת - אז בַּסתר;

          הסווה את חִשְקְךָ בְּמסכות.

          בַּעין אל תסגיר את העוולות,         

          ופיך בל יכריז על הבושה.

          בְּגוֹד בְּטוּב-טעם, חרש, בלי לבלוט,     

          הלבּש את הטומאה בִּלבוּש קדוּשה.

          גם אם לבך מוכתם, הצג פְּנֵי תם,

          למד את פשעך חזות נאווה.

          למה לשבור לה את הלב כך סתם?

          גנב לא מהלל את הגניבה.

          מה שנורא יותר מכל בגידה

          הוא להגיד: "רואָה, אשתי? הנה לך!"

          נָאֵף בסוד, רק שהיא לא תדע.

          מלים שופכות על הפצעים עוד מלח.

          הַציגו לנו, אומללוֹֹת בלי גבול,

          חיקוי של אהבה - ואין עצבות.   

          תנו לאחרת יד, לנו שרוול.

          דבר אחד ביקשנו: יציבות.

          אז לךְ לאחותי, ובִנעימים

          נחם, תחמיא, - המתח יתפרק.  

          שקר לבן הוא לא אסון אימים,

          מֶתק מלים ישקיט מה שחורק.

אנטי. מסיראקוז: איני מכיר את שמך, גבירה יפה,

          ולא מבין מניין לך מה שמי.

          חינך שופע, חכמתך שקופה

          כמו פלא הבריאה, מלאך שמימי.

          למדיני מה לחשוב, מה לדבר,

          פקחי את שתי עיני הגשמיות,

          כי כלום לִכְלוּם אצלי לא מתחבר,

          אני תוהה, בוהה בין טעויות.         

          מדוע אֶת לבי האמיתי

          אל שְדות בגידה ושקר אַת מפנה?

          אַת אֵל? רוצה שנית לברוא אותי?

          כן, יש לך כוח, ואני נכנע.  

          אך אם אני אני, דעי טוב-טוב:

          אשתי - לא אחותך המייבבת.

          למיטתה איני חייב שום חוב.

          רק לָך, רק לך אשתחווה כמו עבד.

          אל תפתי אותי, פיית גלים,

          שבַּדמעות של אחותך אטבע.

          את מכשפת אותי בִּצלילים.

          פרשי שיער על מים - אני בא.

          אַת מיטתי, אשכב בךְ ואומַר

          כמה לך טוב בי, כמה לי טובה את.     

          אשרי מי שגומר כך ונגמר.

          כי אהבה קלה מהר טובעת.

לוצ'יאנה:  מאיפה צץ נאום כל כך עמום?       

אנטי. מסיראקוז: קפץ, לֵךְ דע. חידה. אני המום.     

לוצ'יאנה:  אתה קצת לא בסדר בעיניים?

אנטי. מסיראקוז: את שמש, מסנוורת בַּקרניים.

לוצ'יאנה: הבט בַּשמש שאתה זכאי לה.           

אנטי. מסיראקוז: מוטב לי, אהובה, לבהות בְּלילה.  

לוצ'יאנה:  מה? "אהובה" לאחותי תקרא.  

אנטי. מסיראקוז: לאחותה אקרא.

לוצ'יאנה:                           איך, מה קרה?

אנטי מסיראקוז: אַת המעון והמזון שלי,

          נשמת אפי, עינַי, ההון שלי,

          תקוות חיי, הנחמה שלי,

          גן-עדן על האדמה שלי. 

לוצ'יאנה: כל זה לְאחותי. טיפת כבוד, אה?

אנטי. מסיראקוז: היי לי אם, אחות, אשה או דודה.

           רוצֶה לחיות איתך, בבקשה!

          לך אין עוד בעל, לי אין שום אשה -

          תני את ידך.

לוצ'יאנה:               לא, אני מוכרחה 

          שאחותי תבוא לתת ברכה.    

          (יוצאת. נכנס דרומיו מסיראקוז)

אנטי. מסיראקוז: מה יש, דרומיו, מה אתה רץ ככה?

דרומ. מסיראקוז: אתה מכיר אותי, אדון? אני דרומיו? האיש שלך? אני אני עצמי?

אנטי. מסיראקוז: אתה דרומיו, האיש שלי, אתה עצמך.

דרומ. מסיראקוז: אני דְרומיו שאיבד את הצְפוֹנְיו, אני חמוֹרְיו, אני איש של אשה, ולא יודע בעצמי מי אני.

אנטי. מסיראקוז: איזה אשה?  

דרומ. מסיראקוז: איך לומר, אדוני, אני, עצמי, ובשרי נקשרנו לאשה, שתובעת אותי לעצמה, רודפת אותי בעוצמה, ותשיג אותי גם אם אגיש עצומה.

אנטי. מסיראקוז: איזה תביעה יש לה עליך?

דרומ. מסיראקוז: איך לומר, אדוני, תביעת בעלות כמו על סוס. והיא רוצה שאני ארכב עליה כמו בהמה. לא שהיא רוצה שאני אהיה בהמה, אבל היא תובעת אותי כמו חיה רעה.

אנטי. מסיראקוז: מי היא?

דרומ. מסיראקוז: היא אישיות מאסיבית, רבת משקל עם אופק רחב. כן-כן, אחת כזאת שאי אפשר לפנות אליה בלי לומר "גברתי הכְּבוּדה". המזל שלי דק כמו גפרור אם יהיה זיווג, כי בשביל חתן קטן היא כלה לא קלה. בתור שידוך היא דג שמן.      

אנטי. מסיראקוז: דג שמן?

דרומ. מסיראקוז: אדוני, היא הטבחית פה במטבח, כולה שומן ושמן, וכולי וכולי וכוּלֵי-סְטֵרול. אני לא יודע לְמה היא טובה חוץ ממלעשות ממנה מנורת שמן, ולברוח לאורה מעורה. מתערב אתך שהסמרטוטים שהיא לובשת כל כך ספוגים ונוטפים שהיא תישאר דלוקה חורף שלם בפּולניה. אם היא תחיה עד יום הדין, היא תבער עוד שבוע אחרי כל העולם.

אנטי. מסיראקוז: איזה פרצוף יש לה?

דרומ. מסיראקוז: שחור כמו הנעל שלי, רק פחות נקי. כי למה? כי היא מזיעה ככה שבן-אדם יכול לאבד את הנעליים כשהיא מפרישה את הפרשת השבוע. 

אנטי. מסיראקוז: זה קלקול שְמַים יכולים לתקן.

דרומ. מסיראקוז: לא, אדוני, מים רבים לא יכבו את העָבָה. בזיעת אפיה תאכל באבי-אביך. המבול של נוח לא ישטוף, יש לה כל כך הרבה יזע כללי.

אנטי. מסיראקוז: איך קוראים לה?

דרומ. מסיראקוז: לוּס, אדוני. אבל אני קורא לה טוטל לוֹס. זאת לוּס בלי שום פלוס. היא משתרעת בין המינוס לַנִי-לוּס.

אנטי. מסיראקוז: זאת אומרת יש לה רוחב? 

דרומ. מסיראקוז: רוחב, אורך ועומק - בשפע. מהראש עד הרגל - אותו מרחק כמו ממותן עד מותן. היא מעגלית, כמו הגלובוס. יכולתי לגלות בתוכה ארצות.

אנטי. מסיראקוז: באיזה חלק של הגוף שלה נמצאת אירלנד?

דרומ. מסיראקוז: באחוריים, איפה. מצאתי בקלות. נודף משָמה ריח של ביצות.

אנטי. מסיראקוז: איפה סקוטלנד?

דרומ. מסיראקוז:  בפה. כי בלוך הזה מתחבאת הלשון, המפלצת מלוך-נס. 

אנטי. מסיראקוז: איפה צרפת?

דרומ מסיראקוז: באגן. כשהיא משנסנת מותניים, כל מותן - שנסוֹן. "לוּס מואה! לוס מוּאָה טֶמֶה!"

אנטי. מסיראקוז: איפה אנגליה?

דרומ. מסיראקוז: בין האגן לקורקבן, כי מצאתי שם תעלה מלוחה.

אנטי. מסיראקוז: איפה ספרד?

דרומ. מסיראקוז: אתה מתחיל למטה ועולה, עולה, אולה!

אנטי. מסיראקוז: איפה רוסיה?

דרומ. מסיראקוז: בזרועות. כשהיא חונקת אותך בחיבוק דובּה - אבוד, קאפוט, קאפּוּטין.      

אנטי. מסיראקוז: ומה הם הרימונים? האשכולות? התפוחים?   

דרומ. מסיראקוז: שם זה עירק. כל בר-בִּי-שַד בּיג בַּג-דָד.   

אנטי. מסיראקוז: איפה ארץ הקודש? כנען?

דרומ. מסיראקוז: אי אפשר לשים עליה יד אבל יש לה הרבה עולי-רגל. פעם היא בעורף, פעם בחזית, פעם מנפחת את הריאות, פעם מאבדת את החוט-שדרה. מרימה את האף, מורידה את הגב. נותנת בביצים ומקבלת בתחת.    

אנטי. מסיראקוז: איפה אמריקה?

דרומ. מסיראקוז: כשיורדים מארץ הקודש - ? אז שם.

אנטי. מסיראקוז: איפה הודו?

דרומ. מסיראקוז: באצבעות של הרגליים יש לה פטריות הזיה, אבל אני אמרתי - אסור לי רעל ואסור לי - גוֹאָה.

אנטי. מסיראקוז: איפה בלגיה, הולנד, כל ארצות השפלה?

דרומ. מסיראקוז: לשפל הזה לא הגעתי. לסיכום, היא שולטת מההודו עד הכוש, היא אינטרנציונלית, אינטר-קונטיננטאלית, ואינטר... מילאנו. אז המיס-עולם הזאת יש לה דרישות אלי, קראה לי דרומיו-מאמי, נשבעה שאני הבטחתי לה חתונה, אמרה לי איזה סימנים כמוסים יש לי במקומות הכי חשאיים שלי, הבלוטה בצוואר, השומה בזרוע שמאל, והלא-חשוב-מה בָּלא-חשוב-איפה. אז אני, בְּהלם-קרב, ברחתי ממנה כמו ממכשפה.

          מזל שיש לי לב חזק ולא צריך לדאוג לי.

          היא תהפוך אדם לכלב, ותגיש לו דוג-לי.

אנטי. מסיראקוז: מהר, לדרך, עוּף דחוּף לַחוֹף.    

          אם הרוחות נושבות כמו שצריך

          לא אשאר בעיר הזאת הלילה.

          אם רק תראה כלי-שַיִט, בוא לשוק.

          אני שם אסתובב עד שתשוב.

          כל איש מכיר אותי, אני - אף איש;

מספיק: אורזים, זזים וזהו! קיש!        

דרומ. מסיראקוז: אני, כמו איש מול דוב פראי כועס,

          אנוס לָנוּס מלוּס בְּאֵס.אוֹ.אֵס.

אנטי. מסיראקוז: לא, אין נשים פה, רק מכשפות.

          אני חייב לברוח, ומהר.  

          זאת שקוראת לי בעל - מתעב

          אותה מכל הלב בתור אשה.

          אך אחותה, מלאך, שחֶבְרתה

          היא קסם, דיבורה כובש, כמעט

          לקחה אותי בַּשֶבי מעצמי.

          אבל די, מן הדרך לא אסטה.

          אסתום אוזנַי לַשיר המפתה.

          (נכנס אנג'לו עם השרשרת)

אנג'לו: אדון אנטיפולוס.

אנטי. מסיראקוז:         כן, זהו שמי.  

אנג'לו: אני יודע. קח, זאת השרשרת.        

          חשבתי שאביא לבר "קיפוד",

          אבל לקח קצת זמן עם הגימוּר.

אנטי. מסיראקוז: יפה. מה לעשות איתה?

אנג'לו:                                   תחליט

          אתה. עשיתי אותה בשבילך.

אנטי. מסיראקוז: מה בשבילי? אף פעם לא ביקשתי.

אנג'לו: אף פעם ואף פעמיים, רק

          עשרים פעם אולי. תיקח אותה

          הביתה, שהאשה תִשמח. אחזור

          לסעוד בערב, אז כבר תשלם לי.

אנטי. מסיראקוז: קח כסף כבר עכשיו, אחרת יש

          חשש שלא תראה שרשרת או

          פרוטה.

אנג'לו:           אתה טיפוס! שלום, מוקיון.

          (יוצא)

אנטי. מסיראקוז: מה מתרחש פה? אין לי רעיון.

          אבל כל בן-אדם קצת מפוכח,

          אומרים לו: "הִנה, זה חינם" - ייקח. 

          פה לעבוד זה סתם עניין טפשי.

          על כל פינה - מבצע יומי חופשי.    

          - לשוק! לדרומיו! אם יש אניה,                              

          זזים, עפים, לא מאבדים שניה!      

       יוצא.


< אחורה הדפסת הטקסט קומדיה של טעויות - מערכה 3, תמונה 2 קדימה >