| < אחורה |  קומדיה של טעויות -
מערכה 3, תמונה 1 |
קדימה > |
נכנסים אנטיפולוס מאפזוס, משרתו דרומיו, אנג'לו הצורף ובלתזר הסוחר.
אנטי. מאפזוס: מר אנג'לו, ספֵּק לי תרוצים.
כשאני מאחר אשתי פותחת פה.
תגיד שהתעכבתי בחנותך
לבדוק אם השרשרת בשבילה
גמורה, ושמחר תביא אותה.
אבל הנה פרצוף שיקלקל לי,
יטען שהוא פגש אותי בשוק,
הרבצתי לו, תבעתי אלף לירות,
אמרתי "אין לי בית או אשה."
שיכור שקרן, מה רץ לך בראש?
דרומ. מאפזוס: תגיד מה שתגיד, להכחיש 'תה לא יכול:
בַּשוּק השארת על הגוף שלי חותם כחול.
אם המכות שלך הם דיו והגוף שלי נייר,
במו-ידך כתבת עלי ספר מאויר.
אנטי. אפזוס: אתה פשוט חמור.
דרומ. מאפזוס: נכון, חמור מוגמר.
רוכבים עלי עד שהלב נכמר.
אבל חכה, אני אבעט, ואז תזכור, אה?
זה חמוּר לחטוף חמור בא מאחורה.
אנטי. מאפזוס: אתה שותק, מר בלתזר. מה התעצבת?
עזוב, תשמח עוד רגע, כשנאכל בצוותא.
בלתזר: לא שולחנך, רק שיחתך תסב לי נחת.
אנטי. מאפזוס: אדון, גם השיחה הכי מוצלחת
לא משביעה כמו צלי על הצלחת.
בלתזר: בשר יש לכולם, זה זול, רק הבל הבלים.
אנטי. מאפזוס: שיחה זולה יותר, עולה פחות: זה רק מלים.
בלתזר: מילה טובה, שיחה יפה עושות ערב של פאן.
אנטי. מאפזוס: למארח קמצן ואורח סגפן.
אבל תראה, יהיה נעים וגם מזין,
גם אם האוכל לא ממש "נוּבֶל קְוּויזין".
רגע, נעול אצלי. לך קרא להם, אל תעמוד!
דרומ. מאפזוס: ג'ין, בריג'ט, מריאן, סיסלי, ג'יליאן, מוד!
דרומ. מסיראקוז (מבפנים): נוד, פוץ, קוף, קוץ, חרגול, דביל פוזל!
'סתלק מפה תיק-תק לעזאזל!
איזה גדוד נקבות אתה מזעיק, ראש-מלט?
אחת לא תקבל! זוז מהדלת!
דרומ. מאפזוס: שוער חדש, דפוּק! שמע - אדוני כאן, בן-אדם!
דרומ. מסיראקוז: אז שיילך! זה טוב ללכת, זה בריא לדם.
אנטי. מאפזוס: מי שם בפנים? פתח את הדלת, היי!
דרומ. מסיראקוז: תגיד לי למה, ואגיד 'ךָ למה לא, אוקיי?
אנטי. מאפזוס: מה למה? לא אכלתי עוד היום, פיגור!
דרומ. מסיראקוז: גם לא תאכל. תשוב מחר. היום סגור!
אנטי. מאפזוס: מי אתה שמגרש אותי ממעוני?
דרומ. מסיראקוז: שמי דרומיו, אדוני, שוער זמני.
דרומ. מאפזוס: גנב לי את השם ואת המשרה! -
תדע לך, שניהם עשו לי רע!
אם היית עובר היום מה שדרומיו עבר,
לא היית מתחלף אתו בעד שום דבר.
(נכנסת לוּס. מוסתרת מאנטיפולוס מאפזוס וחבורתו)
לוּס: מי שם בשער, דרומיו? מה הרעש, איי?
דרומ. מאפזוס: לוּס, תכניסי את הבוס.
לוּס: לא, בחיי,
הוא כבר איחר מדי.
דרומ. מאפזוס: רוצָה לחטוף?
את תקבלי אגרוף בעור-התוף!
לוס: יו, איזה פחד! בוא נראה אותך! קדימה!
דרומ. מסיראקוז: אם אַת קוראים לך לוּס, החזרת לו בָּאִמְ-אִמָא.
אנטי. מאפזוס: את מכניסה אותנו כבר, סחבה בת-חווה?
לוס: כבר שאלת, כבר עניתי.
דרומ. מסיראקוז: "לא" היתה התשובה.
דרומ. מאפזוס: בואו נשבור את הדלת בתגובה.
אנטי. מאפזוס: לפתוח, בהמה!
לוס: סלח לי, על איזה רקע?
דרומ. מאפזוס: תכה בדלת, בוס.
לוס: תכה חזק, עד נֶקע!
אנטי. מאפזוס: תשלמי על זה, מותק, כשהדלת תיפרץ!
לוס: חבל להתאמץ. יש בעיר מספיק עץ.
(נכנסת אדריאנה, אל לוס)
אדריאנה: מי אלה בדלת שצווחים וצורחים?
דרומ. מסיראקוז: תקְפָה לָךְ את העיר כנופיה של פרחחים.
אנטי. מאפזוס: זאת אַת שם, אשתי? יכולת קצת להקדים!
אדריאנה: אשתך, אפס בן אפס? לך לכל השדים!
(יוצאת עם לוס)
דרומ. מאפזוס: אם ארזים נפלו לְאֶפס, מה יגיד אפְסוֹן הקיר?
אנג'לו: לא ארוחה ולא שיחה, אדון. בילוי של פָקִיר.
בלתזר: קיבלנו גם מנה וגם מילה, אני מזכיר.
דרומ. מאפזוס: איזה אירוח זה, כולם בחוץ, מחכים.
אנטי. מאפזוס: איזו רוח רעה עושה פה משחקים.
דרומ. מאפזוס: רוח-רוח, ואנחנו בבגדים דקים.
הפשטידה שלךָ בפנים - אתה בַּקור, מרוט, מרוח.
כל בן-אדם נורמלי יאבד את הקור-רוח.
אנטי. מאפזוס: תביא לי משהו לשבור את הדלת, כבש!
דרומ. מסיראקוז: אתה שובר - זה ייגמר עם גבס!
דרומ. מאפזוס: כל מילה שלך, כלב, נביחה מביכה.
בוא מולי, תקבל בפרצוף נפיחה.
דרומ. מסיראקוז: אדוני הנפוח, לך 'סתלק, תן מנוחה.
דרומ. מאפזוס: מספיק "'סְתלק". תכניס אותי עכשיו מהר כמו טיל.
דרומ. מסיראקוז: כשדגים ידברו ותרנגולת לא תטיל.
אנטי. מאפזוס: תביא מטיל ברזל. אתן לו בגולגולת גול.
דרומ. מאפזוס: שמעת? תפוס מגן ביצים שם, תרנגול!
תחטוף עוד רגע נגחה, תעשה סיבוב באסיה!
וכשתתאושש ממנה תרוסק בְּרַסְיה!
אנטי. מאפזוס: נו, לך תביא מטיל ברזל, לכלוך!
בלתזר: בסבלנות, אדון. הורד הילוך.
אתה פוגם במוניטין שלך,
מפיל חשד כבד על הכבוד
ועל הטוהר של רעייתך.
בשתי מלים: הנסיון שלך
רב-השנים עם תבונתה, יושרה
וצניעותה יעיד שיש כאן מין
סיבה לא ידועה לך. ואין
ספק שהיא תסביר היטב על מה
הדלת נעולה לך עכשיו.
שמע לי, כעת הבלג, ובוא ניגש
נסעד כולנו בְּפונדק "הטייגר".
בערב שוב לכאן לבד, ללמוד
את הסיבה לַסֶּגֶר המוזר.
אם תנסה לפרוץ בכוח זרוע
עכשיו, לאור היום, ברחוב סואן,
יתחילו לרכל ולרנן.
ומה שילחשש האספסוף
נגד השם הטוב שלך עכשיו
עלול להתיישב, להתבסס
ולהתנוסס לעד על קברך.
לשון הרע יש לה תכונה מובהקת:
אם היא כבר באה, היא לא מסתלקת.
אנטי. מאפזוס: שכנעת בהחלט. אזוז בשקט,
ונגד המצב - אהיה שמח.
אני מכיר פרגית אחת, בובונת,
יפה, פקחית, פרועה - ועדינה.
איתה נסעד. אשתי לא פעם - בלי
סיבה - נתנה לי על הראש, עשתה
לי דרמות בגלל האשה הזאת.
איתה יהיה בילוי. (לאנג'לו): תלך הביתה,
תביא את השרשרת, היא ודאי
כבר מוכנה. הבא אותה לְבָּר
"קיפוד", זה לא רחוק, ואעניק
אותה - סתם להרגיז קצת את אשתי -
לַמארחת. הזדרז, אדון.
אם מדלתי שלי אותי הניסו,
אדפוק בחוץ, נראה אם שם יכניסו.
אנג'לו: קבענו. עוד שעה, ונְבָלֵה כבר.
אנטי. מאפזוס: התעלול שלה - לי יעלה כבר.
יוצאים.
| < אחורה | קומדיה של טעויות -
מערכה 3, תמונה 1 |
קדימה > |