| < אחורה |  אנטי-פֹּה -
מערכה 5, תמונה 1 |
קדימה > |
נכנס מרלי, עם כלי מאור בידו.
מרלי: דיאנה! הו! איפה את? נעלמה.
(מוצא כי הדלתות נעולות)
מכאן אין מעבר. הכל נעול.
זה הפרוזדור המזדהם שבו
ברחה מעֵין הנץ שלי. מה, יש
לךָ דלתות סתרים מאחורי
גובלנים בַּחדרי-אורחים שלךָ?
היא אבודה לי עד עולם! אז למה
אני מחפש? עיניים עמומות,
לתת לה כך להתחמק מכן,
לרמוס אותי בַּתאוות שלה!
זאת הכנסת-אורחים של לורדים? אם
הוא התכוון להטיל חרפה עלי
ולחלל אותה, מדוע לא
הרחיק אותי ממנה, מביתו,
להתענות רק מן החשדות
על הטינופת שלהם? למה
עשה אותי עֵד-רֵיח לַפּיגול?
לא! זה ודאי סגנון לורדי יותר,
זה מפאר יותר את המעשה
בייסורי. (כורע ברך) הו! שקללות חמות
שלי על מִסְמוּסֵי מזמוזיהם
יהדקו אותם בתשוקתם כל כך
ביחד שלעד לא יִינתקו,
ויהפכו לִיצוּר אחד, מפלצת.
(נכנסת ברברה)
ברברה (הצידה): איש טוב, הוא מתפלל לעבודת-
לילה טובה של בנו המשוגע
עם הכלה. - כל טוּב לנשמתך,
אדון, 'תְפּלַלְתָּ לעניין, אבל
לא כל הלילה, אני מקווה. - אם כי
ברור שכן, אה? הוא נראֶה כל כך
פראי מרוב מחסור שינה. - מזל
טוב, אדוני. שָמעו את התפילות
שלך בטוח, כי אין לי ספק
שנעשָה לך הלילה ילד.
מרלי: זה הגיע עד כדי כך, לדעתך?
ברברה: אני לא יודעת עד כדי כמה. לא
עומק אוקיינוס, אבל שהחץ
גירד מספיק קרוב לַמטרה
בש'יל ילד - די הייתי מתערבת.
ועל זה, כמו שהתפללת, אַל
תשכח להודות לַלורד אדון הבית.
מרלי: על ילד? הה, אני לא משרת
ולא אכּר של הלורד הגדול,
להחזיק לו את הממזרים. (ברברה פונה ללכת) חכי קצת!
ברברה: אני צריכה ללכת לספר
ללורד ת'חדשות. הוא משתוקק
לשמוע איך הולך.
מרלי: תגידי לו
שאני מקבל את זה יפה, ואני
מודה לו. התייאשתי עד היום
מילדים אני. אבל אבוא אתך
להודות לו.
ברברה (הצידה): השמחה שלו שגעה
אותו, ברור. עוד עבודה לַדוקטור!
מרלי: אבל תגידי קודם: (שולף סכין) את היית
להם סרסור שאת מדברת ככה?
ברברה: מה 'תה עושה עם הסכין?
מרלי: כלום, כלום,
אני רק משחק בה. את ראית
את מהלך העניינים? אני
שואל, היית להם הסרסורית?
ברברה: הסרסורית? מי סרסורית? אחת
שמשגיחה ומסייעת, אם
צריך, לְזוג חוקי לא מיומן
להתאמן?!
מרלי: חוקי! ברור, להם
הכל חוקי! ואיך? איך?
ברברה (הצידה): הזקנים
האלה אוהבים לשמוע... - בוא
ואספר לך - עדיף אולי
שלא.
מרלי: לא, לא, קדימה, תשפְּכי.
ברברה: נו טוב, הם נכנסו אל המיטה -
מרלי: אל המיטה! ישר!
ברברה: ישר לא, זה
התחיל קצת על העוקם, ונמשך
כך לא מעט. שניהם כל כך תמימים
שהם לא ידעו לא מה, לא איך, כי היא
בתולה תמה.
מרלי: על מי את מדברת!?
ברברה: לא מדברת, עד שתֵירָאה
מתון יותר.
מרלי: קחי אותי אליהם,
קדימה, סרסורית! תזוזי! (מאיים עליה עם הסכין)
ברברה: אה! -
(נכנס סיידשטיק ואוחז במרלי)
סיידשטיק: מה אוכל אותך, אדון? מה סרסורית?
של מי היא סרסורית?
מרלי: של אדונך
ושל אשתי.
סיידשטיק: אתה חולה קנאה.
נגיד שאשתך לא אצלך
בחדר, ואדוני לא בחדרו,
בכל זאת הם בטוח הגונים.
ואם לא, מה זה עניינה, או, סלח
לי, עניינך, בַּבּית של הלורד
שלי?
מרלי: גדול! גדול - ומפלצתי!
סיידשטיק: היא לא ראתה אותם. שמעתי כל
מלה שלכם. הילד שהיא רמזה
עליו הוא נכדך הפוטנציאלי,
תוצרת של הבן שלך!
ברברה: בדיוק
זה מה שהתכוונתי, גם אמרתי!
מרלי: איפה אשתי?
סיידשטיק: אין לי דין וחשבון.
אם היא נמצאת עם אדוני אסור
לי להפריע, גם אתה שלא
תנסה. לא, אל תדקור את עצמך -
(לוקח את הסכין ממרלי)
תבוא אתי, טוב? אייעץ לך
או לפחות ארגיע. היא אולי
קרוב לְחֶדר-הכלולות לשמוע
קצת מן השעשוע, כי אתה,
מר סבא'לה, נו, לא יכול לתת
לה -
מרלי: משפילים אותי עד מוות.
סיידשטיק: אלא
אם תהרוג את עצמך, ואני
ממליץ מזה להימנע, כי זה
אולי יגרום לה עונג.
מרלי: אם סכין,
או חבל, מים, רעל, לא חשוב
מה, יעשו את זה, אני עושה
את זה; לא כדי לגרום לה עונג, רק
להיפטר מהעינוי.
סיידשטיק: אני
אשמור עליך ואדאג שלא.
(יוצאים מרלי וסיידשטיק)
ברברה: איזה זקן נואש זה, לחסל
ת'עצמו מפּחד שאשתו בגדה בו!
אם כל מי שיודע או חושב
שהוא מהמִגְזר הזה, היה
עושה זאת, כמה אלמנות היו פה!
אך לא כולם כאלה. - בעלי.
(נכנס לוגו, בגד תיאטרלי בידו)
לוגו: בַּרְבּוש! את פה?
ברברה: תביט טוב; מה נראה
לך, לוֹגוּש? גם אתה הלילה לא
ישנת?
לוגו: קצת. ואת בכלל לא?
ברברה: 'תה
יודע שהוטל עלי לשמור.
לוגו: כן, עם הדוקטור, בַּחֲדַר-כלולות.
לא דפקתם איזה קוּצ'י-מוּצ'י שם
שניכם, הה?
ברברה: לוֹג-לוֹג, מה זה!
לוגו: נאאא, מה 'כפת לי.
אנ' לא קנאי. מזמן כבר התרפאתי.
ועוד איך! אני קנאי? אני חמוֹר.
עוד רגע גבר לא יוכל לשאול
כבר את אשתו מה עושה מר איקס, או מה
עשה מר וּואי, או מי היה יותר
טוב, בלי שהיא תחשוב שהוא קנאי.
ברברה: לא, אין לך על מה; כי, ש'ני אמות
הרגע, גם הדוקטור גם אני
הלילה לא ראינו שום מיטה.
ז'ת אומרת מבפנים.
לוגו: בפנים, בחוץ,
מעל, מתחת, אין לי זמן לחשוב
על הבלים כאלה.
ברברה: מה אתה
סוחב שם, לוג?
לוגו: או-הו, בָּרְבּ! זה ביגוד
של דמות.
ברברה: ביגוד? של איזו דמות?
לוגו: תראי
אותי בזה בהמשך, ולא תבדילי
ביני והמוקיון הכי חצוף
בָּעיר. ואני צריך לרקוד בזה,
בָּרְבּ, מול כולם, ככה, ערום -
ברברה: יהיו
פה ריקודים, לוג?
לוגו: כן, בָּרְבּ. זה היה
צריך להיות בהצגה, אבל
בגלל שהיא התפרקה הלורד ציווה
שירקדו היום.
ברברה: הה, לוג-לוג, לא
ראיתי 'תך משחק בהצגה.
לוגו: אבל שיחקתי, ברב, שיחקתי! שני
סטטיסטים.
ברברה: לא זיהיתי את הקול
שלך.
לוגו: טפשונת! לא יודעת מה זה
סטטיסט. סטטיסט אומר תפקיד אילם
בְּמחזה.
ברברה: אומר תפקיד אילם?
כמו שור? שיחקת שור בהצגה?
חבל שלא ראיתי אותך גועה!
לוגו: סטטיסט, קטנה, הוא אחד שמשחק
מָלֵא ביטוי בלי לבטא מלה.
שיחקתי שני כאלה שם. אחד
בַּתהלוכה ואחד - עזבי.
ברברה: טוב, לוג,
אני אראה אותך עם הדבר
הזה. דבר יפה!
לוגו: בבקשה,
בָּרְבּ, תיכנסי לַמ'חורי-קלעים,
תתני לי יד לשים את זה, וגם
תעזרי לחברים, הרקדנים
שאתי, ואת תראי אז ת'דברים
שלנו והכל, האביזרים
והאימונים לַמוזיקה.
ברברה: הו, לוג-
לוג, בוא. 'ני מתה כבר להיות בזה.
יוצאים.
| < אחורה | אנטי-פֹּה -
מערכה 5, תמונה 1 |
קדימה > |