שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס

פעמיים רומאו וג'ולייטה

דברי הסבר קצרים

                    אל תתפלאו למצוא פה שתי גרסאות של "רומאו וג'ולייטה". קיימות למעשה יותר, אך השתיים השונות ביותר הן אלו של "קְוָוארְטוֹ 1" ו"קְוָוארְטוֹ 2", ולכן מעניין להשוות ביניהן.

               "קווארטו 2", הוא הטקסט אשר החל מן המאה השבע-עשרה נחשב לטקסט המלא וה"טוב" של המחזה; הוא זה שמופיע במרבית המהדורות, ומוצג על הבמות (גם אם לפעמים לווים פה ושם משפטים וניסוחים מקווארטו 1).

               הבה ננסה אפוא לעשות קצת סדר בדברים.

               קווארטו, פוליו ואוקטאבו

               בכל הנוגע למחזות של שייקספיר ובני דורו, אנו נסמכים רק על אלה שראו אור בדפוס, שכן כמעט באופן גורף לא שרדו כתבי-יד מן התקופה, ובוודאי לא של שייקספיר (כתב היד היחיד שיש לנו שלו, לבד ממסמכים משפטיים וצוואה, הוא שלושה עמודים שנויים במחלוקת מתוך המחזה "סר תומס מור", שיש הטוענים שהיה שותף לכתיבתו).

               מתוך המחזות שנכתבו בין שנות ה – 1570 ועד 1642 (השנה שבה נסגרו התיאטראות ל – 18 שנה, והתנופה המחזאית האדירה הזאת נקטעה בבת אחת) שרדו כ - 400 מחזות מאת מחזאים שונים – מתוך למעלה מאלף שידוע כי הוצגו, ושמות רבים מהם מופיעים ברשומות השונות.      

               המחזות שלא הודפסו בתקופה הזו פשוט אבדו, לאסוננו.  

               ברור למדי ששייקספיר לא התעניין בהוצאת מחזותיו בדפוס. הוא כתב לבמה, והסתפק בכך. בכל זאת, כבר בימי חייו הופיעו כמה מהם בספרים, ולפעמים בכמה מהדורות (חוקי זכויות היוצרים וכל הכרוך בהם לא היו קיימים אז כלל).

               כשמדברים על קווארטו, פוֹלְיוֹ ואוֹקְטָאבוֹ מתכוונים למעשה לשלושה גדלים של ספרים שהדפוס האליזבתני השתמש בהם:

                פוֹלְיוֹ הוא ספר העשוי מגליונות נייר שקופלו פעם אחת, וכך יצרו שני דפים (ארבעה עמודים) באורך של כ -  38 ס"מ.

                     קְוָוארְטוֹ הוא ספר קטן יותר, כי הגליונות קופלו פעמיים, ויצרו ארבעה דפים (שמונה עמודים).

                    אוֹקְטָאבוֹ הוא ספרון בעל דפים קטנים מאד העשוי מגליונות שקופלו שלוש פעמים ויצרו ששה-עשר עמודים.

               19 ממחזותיו של שייקספיר יצאו כל אחד בנפרד במהדורות קווארטו לפני שהודפס הפוליו הראשון שכינס 35 ממחזותיו  ב – 1623.

               בפורמאט של פוליו הודפסו (בין השאר בשל עלות הנייר) רק ספרים "בעלי חשיבות". מחזות לא נחשבו כספרות רצינית, והודפסו אך ורק בצורת קווארטו. ב – 1616 הוציא המחזאי בן ג'ונסון (שהתייחס לעצמו כסופר רציני, לעומת מחזאים אחרים) אוסף פוליו של מחזותיו (וזכה, אגב, לקיתונות של לעג על כך שהעניק למחזות את התואר "יצירות"). הוא היה המחזאי האליזבתני הראשון שפרסם מהדורה המאגדת מחזות, מעין "כל כתבי".

               זה היה התקדים; 7 שנים לאחר מכן  (ו - 7 אחרי מות שייקספיר) הוציאו שניים מעמיתיו לתיאטרון את הפוליו הראשון של מחזות שייקספיר.

               הפוליו כלל דברי שיר לזכר המחזאי והמשורר, הקדמה, רשימת המחזות, שקובצו בספר לפי "קומדיות", "מחזות היסטוריים" ו"טרגדיות" (ולא על פי סדר כתיבתם), רשימת השחקנים העיקריים שהשתתפו בהצגתם, והמחזות עצמם.

               אחד-עשר מן המחזות בפוליו מחולקים למערכות, ושמונה-עשר מחולקים למערכות ולתמונות. בששה מהם ("הנרי הששי" חלק 2, "הנרי הששי" חלק 3, "טרוילוס וקרסידה", "רומאו וג'ולייטה", "טימון איש אתונה" ו"אנטוניוס וקלאופטרה") אין בכלל מערכות ותמונות.

                    קווארטו "טוב" וקווארטו "רע"

               נהוג להבדיל בין מהדורות קווארטו "טובות" ו"רעות".

               ספר קווארטו "טוב" הוא זה שעל פי ההשערה הודפס על סמך מקור אמין או מוסמך: כתב-היד של שייקספיר, או עותק שנמצא בתיאטרון וכו'.

               קווארטו "רע" הוא מהדורה פיראטית, שנשענה אולי על זכרון של שחקנים שהשתתפו באותה הצגה, או חברי להקה יריבה שצפו בהצגה ורשמו במהירות ובקצרנות. זה היה די נפוץ, שכן, כאמור, לא היה פיקוח לגבי זכויות יוצרים, וניתן היה להדפיס ולמכור על פי הביקוש. עורכי הפוליו הראשון של שייקספיר מעירים בהקדמה שלהם שציבור הקוראים היה קורבן ל"אינספור עותקים גנובים, פגומים, עילגים ומעוותים על ידי נוכלים ומתחזים".

               כמה ממחזותיו של שייקספיר הודפסו ביותר ממהדורת קווארטו אחת עם השנים, עד לפרסום הפוליו, וגם בין מהדורות אלה יש הבדלים, לפעמים משמעותיים; נוהגים לכנות את המהדורות השונות הללו בשמות Q1, Q2 [קווארטו 1, קווארטו 2] וכו'.

               הקושיות והתעלומות בכל נושא מהדורות הקווארטו הן רבות, ועדיין משמשות נושא להשערות וויכוחים.

               מספר דוגמאות.

               הנה למשל תעלומת "טרוילוס וקרסידה": במהדורת הקווארטו של המחזה, שהופיעה ב – 1609, מכריזה ההקדמה מאת המביא-לדפוס, המשבח את המחזאי, כי ספר זה מביא לפני הקורא "מחזה חדש, שמעולם לא הוכתם על ידי הבמה" (במלים אחרות, טרם הוצג), וההקדמה ממש יוצאת מגדרה כדי להחמיא לקורא אנין הטעם המעדיף קריאה על פני הצגת תיאטרון. אין לדעת למה המחזה פורסם בספר שש שנים לאחר שתועד כי הוצג ב – 7 בפברואר 1603 (כלומר כן "הוכתם" על ידי הבמה), ומדוע כשפורסם הודפס בשתי מהדורות קווארטו, אחת שמהללת אותו כמחזה שמעולם לא הוצג, ואחת שטוענת כי הטקסט שבספר הוא "כפי שהוצג ע"י להקת 'אנשי המלך' בתיאטרון הגלוֹבּ". ומדוע אין המחזה מופיע בתוכן העניינים של הפוליו, אבל כן נכלל בגוף הספר, במיקום תמוה בין המחזות ההיסטוריים לטרגדיות, ורובו ללא מספרי עמודים?...  

               במקרה של "המלך ליר" ההבדלים בין הקווארטו של 1608 והפוליו (מ – 1623, כאמור) הם עצומים. לא מדובר בקיצורים, אלא, בחלק מן המקרים, בתמונות המכילות חומר שונה לחלוטין. בפוליו יש 115 שורות שאין בקווארטו, ובקווארטו 285 שורות (כולל תמונה שלמה, זו של המשפט המדומה שעורך ליר לבנותיו) שאין בפוליו; וקיימים גם הבדלים במלים, בשורות, בזהות הדוברים. הטקסט שנוהגים להשתמש בו במקרה של "ליר" הוא הכלאה בין הקווארטו והפוליו, שהתקין לואיס תיאובאלד ב – 1733.

               גם "המלט" מעורר – איך לא? – שאלות ובעיות. ההבדלים בין הקווארטו ה"רע" (1603), הקווארטו ה"טוב" (1604) והפוליו (1623) הם רבים. בקווארטו ה"רע", למשל, אומר המלט את המשפט: "להיות או להיות – כן, זאת הנקודה". 

               גם בנוגע ל"רע" ול"טוב"של מהדורת הקווארטו אין הסכמה. יש הטוענים שדווקא דרך מהדורות הקווארטו ה"רעות" אפשר ליצור קשר בלתי אמצעי יותר עם ההצגה כפי שהועלתה: רוב מהדורות הקווארטו ה"רעות" מכילות הערות בימוי רבות שאין בטקסטים האחרים. ב"המלט", למשל, רק בקווארטו ה"רע" מצוין שרוח אביו של המלט מופיעה (במערכה 3 תמונה 4) "בחלוק שינה".

                מהדורות הקווארטו ה"רעות" המפורסמות ביותר הן אלה של "רומאו וג'ולייטה" (1597), "הנרי החמישי" (1600), "הנשים העליזות מווינדזור" (1602) ו"המלט" (1603). בשניים מן המקרים ("רומאו" ו"המלט") הופיע הקווארטו ה"רע" לפני ה"טוב".

                   סוגיית רומאו וג'ולייטה ומהדורות הקווארטו

              למחזה קיימות ארבע גרסאות קווארטו. ההבדלים שבין 2, 3 ו – 4 הם מזעריים; אך

               קווארטו 1 וקווארטו 2 ידועים (או ידועים לשמצה) בהבדלים שביניהם. הגרסה ה"רשמית", זו שנהוג להדפיס ולהציג והתקבעה כטקסט האותנטי, היא זו של קווארטו 2.

               ההשערות לגבי ההבדלים שבין המהדורות הן רבות, וכל אחת מגוּבּה בתיאוריה. בריאן גיבונס (הוצאת "ארדן") טוען כי "ככל הנראה הקווארטו הרע הותקן בידי להקה שהיתה מעורבת בהפקה המקורית והתכוונה להציג את המחזה עם ליהוק מצומצם יותר בסיור בערי שדה".

               ואמנם נכון שקווארטו 1 קצר באופן דראסטי מקווארטו 2.

               עם זאת, יש לציין דבר מוזר: עד מערכה 2 תמונה 5 מדובר בעיקר בקיצורים; משם והלאה, ההבדלים הם אחרים: הניסוחים עצמם שונים, ולפעמים כמעט כל הדיאלוג הוא אחר.

               על כל פנים, שתי התיאוריות המרכזיות הן:

                1. קווארטו 1 הוא גרסה "משוחזרת על פי הזכרון" של שחקן או כמה שחקנים, או גורם אחר, ועל שום כך היא "משובשת" ו"פגומה".

               2. קווארטו 1 הוא גרסה ערוכה ומקוצרת בידי שייקספיר ולהקתו מטעמים פרקטיים, ויתכן שהוצגה כך. הרי שייקספיר עצמו מצהיר בפרולוג (של שתי הגרסאות) שזמן ההצגה יהיה שעתיים, וע"פ מחקריו של אלפרד האנט זה אכן היה אורך ההצגה האליזבתנית הממוצעת. את קווארטו 1 ניתן להציג בשעתיים. את קווארטו 2  - לא.

               אגב, קווארטו 1 אינו מחולק למערכות ותמונות, ובכך הוא מספק תחושה ישירה יותר של ההצגה האליזבתנית: בלי הפסקות, רק רצף של כניסות ויציאות. (עקב טעמים אינטרנטיים טכניים מובא פה הטקסט בכמה חלקים, אך זו חלוקה מלאכותית ושרירותית.)   

                שלא כמו בקווארטו ה"רע" של "המלט", אין בקווארטו 1 של "רומאו" קטעים חסרי הגיון, או כאלה שנראה בבירור כי הם משוחזרים על פי זכרון מטושטש וכללי של משהו שהיה על הבמה. גם הקיצורים בדרך כלל עשויים על פי הגיון תיאטרוני פרקטי, ולא באופן אקראי על פי גחמות הזכרון. 

               לשתי התיאוריות, ותיאוריות-המשנה שהצמיחו, יש מצדדים ויריבים.

               לפניכם שתי הגרסאות. קריאה בשתיהן ועמידה על ההבדלים שביניהן היא שיעור מרתק בדרמה, וגם הצצה היסטורית מסקרנת לקרביים של העשייה התיאטרלית בסוף המאה ה - 16.

 יעל, יוליה וג'ולייטה

               הערה אחרונה: אף על פי שהמחזה היה ידוע בעברית שנים רבות כרומאו ויוליה", אני משוכנע למדי שהנערה הזאת לא באה ממוצא רוסי או פולני, ומשפחת קפולט התבססה באיטליה שנים רבות. נראה לי שאחרי כל החלפות הדרכון שנתנה העברית ל – JULIET – החל בתרגום הראשון של סלקינסון שהפך אותה ל"יעל", ודרך התרגומים הבאים שעשו ממנה "יוליה" – יאה לתת לה הזדמנות להתאזרח מחדש בעירה ובמולדתה.