שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס


< אחורה הדפסת הטקסט קוריולנוס - מערכה 3, תמונה 3 קדימה >

נכנסים סיסיניוס וברוטוס.

 

ברוטוס:  תתקוף אותו בַּטענה שהוא                

          בונה לו כוח של טירן. אם יתחמק

          בַּנקודה הזאת, תלחץ עליו

          עם שִטְנתו לַעם, ובכך שהשלל

          מאַנְטְיוּם לא חוּלק לַכּלל.

          נכנס קצין-עם.

                                        אז מה, יבוא?

קצין-עם: הוא בא.

ברוטוס:              מי מלווה אותו?

קצין-עם: מֶנֶנְיוּס הזקן, והסֵנָאטורים

          אשר תמיד תמכו בו.

סיסיניוס:                         יש לך

          רישום של הקולות אשר אספנו,

          ערוּך ומקוטלג?

קצין-עם:                  יש; זה מוכן.

סיסיניוס: מִיינְתּ כל קול, שבט-שבט?

קצין-עם:                              ממויָן.

סיסיניוס:  כַּנֵס לכאן מייד את בני העם.

           כשישמעו אותי אומר "כך יהיה

           על פי הכוח והזכות של הציבור" –

           אם זה יהיה על מוות, קְנס או על

            גָלוּת –  אז אם אומַר "קְנס" עליהם

            לצרוח "קנס", אם "מוות"- לצעוק "מוות",

            ולעמוד על אכיפת החוק

            בִּמְלוא הכוח ועל פי הצדק.

קצין-העם:  אודיע לכולם.

ברוטוס:                     וכאשר

            יתחילו כבר לצעוק, שלא יפסיקו;

            אלא יִכְפּוּ, בהמולה ורעש,

            ביצוע מיידי של כל גזר דין

            שיעלה מלפנינו.

קצין-עם:                     טוב מאד.

סיסיניוס:  דאג שיהיו קשוחים, וקָשוּבים לרֶמז

           ברגע שניתן אותו.

ברוטוס:                         קדימה.

            יוצא קצין-עם.

             הוצא אותו מהכלים ישר; האיש

             הוּרגל רק לְנַצֵח, ואף פעם לא

             להישאר חייב בשום ויכוח.

             ברגע שהוא מתעצבן, הוא לא

             יכול לשוב כבר לאיזון; או אז

             הוא מדבר כל מה שבלבו –

             וזאת ההזדמנות שלנו לפצפץ לו

             את המפרקת.

סיסיניוס:                       הנה, הוא מגיע.

          נכנסים קורילונוס, מֶנֶנְיוּס, קוֹמִינְיוּס ואחרים.

מֶנֶנְיוּס:    ברוגע, מבקש ממך.

קוֹרִיוֹלנוּס:  כן, כמו סיָיס-אורוות שבְּעד פרוטה אחת

            מוכן שיקראו לו כלב אלף פעם. –

            יתנו אֵלֵי שמיים בִּטָחון לרומא,

            יֵשב על כס הצדק רק מי שראוי לו,

            תהא האהבה שְתוּלה בינינו,

            יוצפו נא מקדשינו בִּתצוגות שלום

            ובל יִראו רחובותינו מלחמה.

סֵנָאטור א': אמן, אמן.

מֶנֶנְיוּס:                   תפילת אציל.

            נכנס קצין-העם עם הפלבאים.

סיסיניוס:  קרבו-נא, רבותי.

קצין-עם:  הקשיבו לטְרִיבּוּנִים שלכם. הַקְשב!

             שקט, אמרתי!

קוֹרִיוֹלנוּס:                     קודם כל, הקשיבו לי.

שני הטְרִיבּוּנִים: טוב-טוב, דבּר. דממה!

קוֹרִיוֹלנוּס:                                האם זו היא

            הערְכאָה האחרונה לשפוט אותי?

            פה ייחתך דבר?

סיסיניוס:                     אני שואל אותך

            אם תישָמַע לקול העם, תכיר

            בנציגיו, ותקבל על עצמך

            כל דין חוּקִי על עבירות

            אשר תוּכח אשם בהן.

קוֹרִיוֹלנוּס:                            מסכים.

מֶנֶנְיוּס:  שמעתם, אזרחים? אומר שהוא מסכים.

          את שירותו המלחמתי, קחו בחשבון;

          חישבו על הפצעים אשר גופו

          נושא, כמו בּוֹרות בבית-קברות.

קוֹרִיוֹלנוּס:                                   שריטות

          קוֹצים, וצלקות בדיחות.

מֶנֶנְיוּס:                              קחו בחשבון

          יתר על כן, שכאשר הוא מדבּר

          לא כאזרח, רְאוּ אותו כאיש

          צבא. אל תתייחסו לביטוייו

          המחוספסים כאל קולות זדון,

          אלא, כפי שאמרתי, כדברי חייל,

          בלי כוונה רעה כנגדכם.

קוֹמִינְיוּס:                            טוב, טוב,

          מספיק כבר.

קוֹרִיוֹלנוּס:               מה קרה

          שמְמנים אותי ברוב קולות

          לקוֹנְסוּל, ובאותה שעה עצמה

          בבִזָיון אתם לוקחים הכל

          בחזרה?

סיסיניוס:            ענֵה לנו.

קוֹרִיוֹלנוּס:                       אז שְאל;

          נכון, אני חייב.

סיסיניוס: אנו מאשימים אותך על שחתרְתָ

          לשלול מרומא כל מִנְהל תקין,

          ולְנָכֵס לך כוחות רודניים,

          אשר על כן אתה בוגד כלפי העם.

קוֹרִיוֹלנוּס: מה-זה! בוגד?

מֶנֶנְיוּס:                       לא, בְּשיווי משקל; הִבְטַחְת!

קוֹרִיוֹלנוּס: שאש מָדור-שביעי-בשְאוֹל תחנוק את כל 

          העם! לקרוא לי - לי! -  בוגד! טְרִיבּוּן

          דיבּוֹת מכפיש! גם אם ישבו לך בַּעַין

          עשרים אלף סוגים של מוות, בְּידְך

          אותו מספר כפול מיליון, ובלשונך

          המשקרת סְכוּם שניהם ביחד,

          אני אקרא לך "שקרן" מול הפרצוף,

          בקול צח ובוטח כמו בתפילותי

          אל האלים.

סיסיניוס:               אתם שומעים זאת, בנֵי העם?

כל הפלבאים: לַסלע! קחו אותו לַסלע!

סיסיניוס: שקט!

          אין צורך להוסיף עוד אישומים

          לִמְגילתו. מה שראיתם כי עשה,

          מה ששמעתם כי דיבר – הִכָּה

          בקציניכם, קִלֵל אתכם, בָּעַט

          בַּחוק בְּאלימוּת, ופה קרא תיגר

          על אלה שכוחם צריך לשפוט אותו –

          רק זה לבד פֶּשע פלילי מן הדרגה

          הראשונה – הכל ביחד מְחיֵיב

          מוות קשה מכל.

ברוטוס:                     אך מכיוון שהוא

           שירת את רומא טוב –

קוֹרִיוֹלנוּס:                          מה אתה מְבַרְבּר

            על שירותים?

ברוטוס:                   אני מְדבּר בתור

            מי שיודע מה זה לשרת.

קוֹרִיוֹלנוּס:                           אתה?

מֶנֶנְיוּס:  מה, זה מה שהבטחת לאמך?

קוֹמִינְיוּס: רק זְכור, בבקשה –

קוֹרִיוֹלנוּס:                       כלום לא אזכור

          יותר. שיִגְזרו עלי מוות

         מצוּק תלוּל, גָלוּת בלי גג, פשיטת

         עור, או צינוק עם רק גרגר ליום – לא

         אקנה את חסדיהם בִּמְחיר מִלָה יפָה

         אחת, ולא אנזוף בגבורתי

         למען מה שיש להם לתת,

         בכדי לשמור עליה במחיר

         של "בוקר טוב".

סיסיניוס:                  על כך שהוא, בכל

            כוחו, ולא אחת, הפגין שִנְאה לעם,

           חיפש דרכים כדי לעקור ממנו את

           כוחו, עד שבסוף הגיע מעוינות

           לאלימות, וזאת לא רק מול פני החוק

           האימתני, אלא ממש על גוף

           האחראים לביצועו – בשם

           העם, ובכוחנו, הטְרִיבּוּנִים,     

           מרֶגע זה אנחנו מנדים

           אותו מתחום עירנו. הוא יושלך

           מראש הסלע הטַרְפֵּאִי אם אי פעם

           ישוב וייכנס בשערים

           של רומא. בשם העם, אני אומר

           כך יהיה.

כל הפלבאים: כך יהיה, כך יהיה! סַלקו אותו!

              הוא מגורש, וכך יהיה!

קוֹמִינְיוּס: שמעו לי, רבותי, וידידַי

          האזרחים!

סיסיניוס:                דינו נחרץ; נגמר

           הזמן לשמוע.

קוֹמִינְיוּס:                 תנו לי לדבר.

           הייתי קוֹנְסוּל, ואני יכול לחשוף

           מול רומא את אותות אויביה על

           בשרִי. אני אוהב את טובתה

           של המולדת ברגשֵי כבוד חמים,

           עזים ועמוקים יותר משאוהַב

           גם את חיַי שלי, את מוניטין

           אשתי, ואת יוצאי רחְמהּ, בני חלצַי:

           אז אם אני רוצה לומר -

סיסיניוס:                              הֵבַנוּ את

           העקרון. לומר שֶמה?

ברוטוס:                            אין מה

           לומר עוד, רק שהוא מוחרם ומגורש,

           אויב לעם שלו ולארצו.

           כך יהיה!

כל הפלבאים:          כך יהיה, כך יהיה!

קוֹרִיוֹלנוּס: אתם, כן, כנופיית כלבים נִקְלים!

           שאת נשימתכם אני שונא

           כמו סִרחונות בִּיצה, שאת אהבתכם

           אני מחשיב כמו פגרים שלא הוּרדו

           אל קֶבר וּמְטנפים את האוויר שלי:

           אני מגלה אתכם! הישארו

           פה בַּקלחת המבולבלת שלכם!

           שכל שמועה תחריד את לבבכם!

           מכל משב נוצה של אויביכם

           תתנופפו אל היאוש! שִמרו

           טוב על הכוח לגרֵש את מְגֵנֵי

           הנפש שלכם, עד שבַּסוף

           טמטום ראשכם – שלא מבין

           עד שהוא חש, ושיותיר לכם

           אתכם בתור אויבים של עצמכם -

          ימסור אתכם בתור שבויים, על ארבע,

          לאיזו אומה אשר תביס אתכם

          בלי אף מכה! אני יורק גם עליכם

           גם על העיר, וכך מפנה לה עורף. יש    

                                        [/ גם על העיר וכך מפנה לה גב.

         עולם גם במקום אחר.   / יש עוד עולם בחוץ. ]

              יוצאים קוֹרִיוֹלנוּס, קוֹמִינְיוּס, מֶנֶנְיוּס, עם הסֵנָאטורים והפטריקים האחרים.

קצין-העם: אויב העם הלך, הלך!

כל הפלבאים:                        גורש

           אויבנו! הוא הלך! הו-הו! הו-הו!

            כולם צועקים ומניפים את כובעיהם אל על.

סיסיניוס: לכו לראות אותו יוצא מחוץ

          לשערים, רִדפו אותו כשם

          שהוא רדף אתכם, בבוז. יַסרוּ אותו

          כפי שמגיע לו. מִשְמר יֶחצה

          איתנו את העיר.

כל הפלבאים: תבואו, בוא נראה אותו יוצא מחוץ

            לשער! בואו! האלים יגנו

            על הטְרִיבּוּנִים הגדולים שלנו! בואו!

              יוצאים.


< אחורה הדפסת הטקסט קוריולנוס - מערכה 3, תמונה 3 קדימה >