שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס


< אחורה הדפסת הטקסט קוריולנוס - מערכה 1, תמונה 10 קדימה >

תרועה. נכנס טוּלוּס אוֹפִידְיוּס, מדמם, עם שניים או שלושה חיילים.

 

אוֹפִידְיוּס:    העיר נפלה.

חייל א':    היא עוד תוחזר אלינו בתנאים טובים.

אוֹפִידְיוּס:     תנאים!

                הלוואי הייתי רומאי: איני יכול,

                כְּוֹולְסְקִי, בשום תנאי, להיות מה שאני.

                תנאים? איזה הֶסְדֵר מביא תנאים

                טובים לצד של המושפּל? חמש

                פעמים, מַרְסְיוּס, אני אתך לחמתי;

                אותו מספר אַתָּה אותי הכּיתָ;

                ולא תפסיק, נדמה לי, גם אם ניפגש

                יום יום, כל ארוחה, על השעון.

                חי איתני הטבע, אם אפגוש

               אותו אי פעם שוב, זקָן אל מול זקָן,

               אז הוא שלי, או שאני שלו.

               יֵצֶר התַחֲרוּת שלי איבֵּד כל חוש

               כָּבוד: חשבתי פעם שאֶמְחץ אותו

               שווה אל מול שווה, חֶרב אמת

               אל מול חרב אמת. עכשיו אני מוכן

               לגמור אותו ולא חשוב איך, אם

               בְּכוח אם  בְּתחבולה.

חייל א':                               הוא השטן.

אוֹפִידְיוּס:       נועז יותר, אך לא כה ערמומי.

                גבוּרת לבי מורעלת, הוא השחיר אותה

               בסֶבל: ונגדו היא תהפוך עורה.

               לא השֵינָה, ולא קרנֵי מזבֵּח, לא

               לשכב חולה, עירום, גם לא מִקְדש,

               לא קָפּיטוֹל, תפילות של כוהנים,

               טקסי קורבן – כל אלה, שאוסרים לרצוח,

               לא יִזְקפו מסוֹרת רקובה

               או נוהַג מקוּלל מול שִנְאתי

               למַרְסְיוּס. איפה שאמצא אותו,

               אם זה יהיה בַּבּית, תחת גג אחִי,

               אפילו שָם, מול חוק של הַכְנסָת אורחים,

               ארחץ את כל זרועִי האיתנה

               בתוך הלב שלו. לֵך אל העיר;

               בּרֵר איך היא מוחזקת, ואת מי לוקחים

               בתור בנֵי ערובה לרומא.

חייל א':                                  ואתה

                לא בא?

אוֹפִידְיוּס:                 לי מחכים בְּחורש הברושים.

                בבקשה ממך – זה מדָרוֹם

               לְטחנות חיטת העיר – הבֵא אלי

               לשָם מֵידע על המצב, שלקִצְבּוֹ

               אצעיד את המסע שלי.

חייל א':                                  כן, אדוני.

                יוצאים.


< אחורה הדפסת הטקסט קוריולנוס - מערכה 1, תמונה 10 קדימה >