< אחורה | קוריולנוס - מערכה 1, תמונה 2 | קדימה > |
נכנסים טוּלוּס אוֹפִידְיוּס וסֵנָאטורים של קוֹרִיוֹלי.
סֵנָאטור א': אז, דעתך, אוֹפִידְיוּס, היא ששָם
ברומא הם עֵרים לַתכניות
שלנו, ויודעים איך אנו מתכוונים
לפעול.
אוֹפִידְיוּס: מה, דעתך שונָה? מה נֶהְגָּה
אי פעם במדינה הזאת שרומא
לא הורתעה עליו לפני שהוא קָרם
עור וגידים? לפני בקושי ארבעה
ימים קיבלתי ידיעות משם,
באלה המלים – נדמה לי יש לי פה
את המכתב – כן, הנה: "הם שולחים
כוחות, אך לא ידוע אם מִזְרחה
או מערבה. הרעָב גדול,
האנשים מתקוממים; ויש שמועות כי
קוֹמִינְיוּס, מַרְסְיוּס האויב שלך מכבר –
אשר שנוא יותר ממך ברומא –
וטיטוס לַרְטְיוּס, רומאי עז-לב מאד,
הם השלושה שמובילים את הכוחות
לאן שהם יפנו: סבירות גבוהה – אליך.
לשיקולך."
סֵנָאטור א': צְבָאֵנו בשדה.
לרגע לא היה לנו ספק שרומא
תשיב לנו במלחמה.
אוֹפִידְיוּס: ולא בכדי
דָאַגְתֵם להסוות את תכניות
הסתר הגדולות האלה, עד
אשר יבוא הרגע לְחושפָן,
אך עוד לפני שהן בָּקְעוּ מן הביצה
נודעו לרומא. הגילוי הזה גורם
להנמכת היעד, שהיה לכבוש
עָרים רבות, לפנֵי, כמעט, שרומא
תדע כלל שיצאנו למבצע.
סֵנָאטור ב': אוֹפִידְיוּס האציל, קבּל מינוי,
מהר אל הגדודים; השְאֵר אותנו
לשמור על קוֹרִיוֹלי. אם הם יערכו
מצור עלינו, שלח את הצבא
שלך להסירו. אבל נדמה לי כי
תמצא שהם לא מוכנים מולנו.
אוֹפִידְיוּס: אל תהיו בטוחים בכלל. אני
מדבר מוודאות. יותר מזה, מִסְפּר
מה מפלוגותיהם יצא לדרך כבר,
ורק לכאן. אני משאיר אתכם,
מכובדַי. אם קָאיוּס מַרְסְיוּס ואני
שוב ניפגש, נשבענו זה לזה
שנילחם לַנצח עד אשר אחד
שוב לא יוכל.
כולם: שהאלים יהיו אתך!
אוֹפִידְיוּס: שימרו על הכבוד!
סֵנָאטור א': שלום.
סֵנָאטור ב': שלום.
כולם: שלום.
יוצאים.
< אחורה | קוריולנוס - מערכה 1, תמונה 2 | קדימה > |