שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס

נכנסים בַּר-אֱמֶתֶר הליצן ואודרי.

בַּר-אֱמֶתֶר: עוד יבוא זמננו, אודרי. סבלנות, אודרי מתוקונת.

אודרי:  נשבַּעַת לך, הכומר היה מספיק טוב, שהוא יגיד מה שיגיד הג'נטלמיץ הזה.

בַּר-אֱמֶתֶר: מר אוליבר? הוא חרגול-עיוור. אבל אודרי, יש בחור פה ביער שתובע שתהיי שלו.

אודרי:  כן, אני יודעת מי זה. אין לו שום זכות עלי בעולם. הנה הוא בא זה שאמרת.         

               נכנס ויליאם.

בַּר-אֱמֶתֶר: בשבילי זה לחם לראות ליצן סוג גולם. תיפח רוחי יימח-לי-שמי, אנחנו חריפי השכל הרְבּה קשה לנו, זה לא צחוק. אנחנו חייבים לעקוץ. לא יכולים להתאפק.

ויליאם:   עֶרֶב עָרֵב, אודרי.

אודרי:   בתיאבון רב, ויליאם.

ויליאם:   ועֶרֶב עָרֵב לך, אדוני.

בַּר-אֱמֶתֶר: עֶרֶב עָרב, חבר חביב. כסה ראשך, כסה ראשך. לא, בבקשה, כסה ראשך. בן כמה, חבר?

ויליאם:   עשרים-וחמש, אדוני.

בַּר-אֱמֶתֶר:  גיל בָּשל. שמך ויליאם?

ויליאם:   ויליאם, אדוני.

בַּר-אֱמֶתֶר: שם מצלצל. יליד היער פה?

ויליאם:   כן, אדוני, תודָה לאל.

בַּר-אֱמֶתֶר: תודֶה לאל – תשובה טובה. עשיר?

ויליאם:   מה אגיד לך, אדוני, ככה-ככה.

בַּר-אֱמֶתֶר: ככה-ככה זה טוב, זה טוב מאד, זה טוב-עד-מצויין-מאד. אם כי לא טוב-טוב, רק ככה-ככה, שככה-ככה יהיה לי טוב. אתה חכם?

ויליאם:   כן, אדוני, יש לי שֶכל לא רע.

בַּר-אֱמֶתֶר: יפה אמרת. אני נזכר עכשיו באמרה: "הטפש חושב שהוא חכם, אבל החכם יודע שהוא טפש." הפילוסוף אנוֹנִימוּס – הידוע בתור אַלְמוֹנִימוּס – כשהתחשק לו לאכול ענבים, היה פותח את שפתיו כשהוא הכניס אותם לפֶה, על מנת להדגיש שענבים נועדו להיאכל, ושפתיים להיפתח. אתה אוהב את העלמה הזאת?

ויליאם:   אוהב, אדוני.

בַּר-אֱמֶתֶר: תן לי יד. אתה מלומד?

ויליאם:   לא, אדוני.

בַּר-אֱמֶתֶר: אז תן לי ללמדך: מי שיש לו יש לו ומה שיש יש. כי ידוע באופן פיזיקלי שאם שופכים משקה מכוֹס לספל, המילוי של אל"ף מרוקן את בי"ת. וכל הסופרים תמימי דעים ש"הִי" באנגלית זה הוא. עכשיו, אתה לא "הי", כי אני הוא "הי".

ויליאם:   איזה הִי אתה, אדוני?

בַּר-אֱמֶתֶר: ההִי ההוא שיתחתן עם ההיא ההיא. הָה? הוֹ! על כן, ליצן דביל, פְּרוֹש – או בשפה פשוטה תתנדף – ממחיצתה – או בשפה יום-יומית מחברתה – של הנקבה הזאת – שבשפה עממית היא אשה. ביחד יוצא תתרחק מהגברת הזאת, פן תימָחֶה; או אם לפרֵש אני ארצח אותך, אגמור אותך, אתרגם את החיים שלך למוות, ואוציא אותך מחרות לעבדות. אני אכניס לך ברעל, בנבוט ובברזל. אני אשפוך עליך השמצות, אני אזָמם אותך בתככים. אני אהרוג אותך במאה-חמישים שיטות. אז גוּר לך, והסתלק.

אודרי: תגוּר, תגוּר, ויליאם, מה שהוא אמר.

ויליאם:   שיהיה לך שמח, אדוני.

              יוצא. נכנס קורין.

קורין: האדון והגברת שלנו מחפשים אותך. בוא, קדימה, קדימה.

בַּר-אֱמֶתֶר: לדלג, אודרי, לדלג.  – אני בא, אני בא.

          יוצאים.