שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס


< אחורה הדפסת הטקסט כבקשתכם - מערכה 4, תמונה 2 קדימה >

נכנסים ז'ק ואצילים לבושים כאנשי יער.

 

ז'ק:     מי זה שהרג את הצבי?

אציל א:  אדוני, זה אני.

ז'ק (לאחרים): הבה נציג אותו בפני הדוכס כמו לוחם רומאי מְנצֵח. ויהיה טוב אם נציב לו את קרנֵי הצבי על הראש במקום זֵר נצחון. אין לך שיר, איש-יער, שיתאים פה?

אציל ב':  יש, אדוני.

ז'ק:     תשיר אותו. לא חשוב מה ואיך המנגינה, העיקר שהיא תעשה מספיק רעש.

אצילים (שרים):     קוטֵל הצבי מה מגיע לו?

                   עור וקרניים נביאה לו,

                   נריע לו ונשמיע לו

                   שיר זמר.

                   לא, לא, אל תבוֹש קֶרן ללבּוֹש,

                   היא סמל כבוד עתיק לראש.

                      היתה כזאת לסבא,

                      לאבא ולְהַבּא.

                   הקרן, הקרן, קרן שֶפע וצמיחה,

                   ומספיק ללגלג, זה בכלל לא בדיחה.

          יוצאים.


< אחורה הדפסת הטקסט כבקשתכם - מערכה 4, תמונה 2 קדימה >