שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס


< אחורה הדפסת הטקסט סוף טוב הכל טוב - מערכה 5, תמונה 2 קדימה >

(נכנסים הליצן ופָּארוֹל)

 

פָּארוֹל: מר לאוואש, בטובך, תן לאדוני לָה-פֶה את המכתב הזה. הכּרְת אותי בעבר, אדוני, בנסיבות טובות יותר, כשהייתי ביחסים קרובים עם מלתחה יותר נוצצת; אבל עכשיו, אדוני, אני מרוּח בְּבוץ המצב-רוח של מאדאם דֶה-מזל, ונודף ממני איכשהו ריח האנְטִיפַּטְיָה שלה.

ליצן: האנטיפטיה של דֶה-מזל היא כנראה מאד זנותית אם היא מפיצה ריח כל כך דוחה. אני לא אוֹכַל יותר אף דג ממי המדמנה של המאדאם הזאת. בבקשה ממך, צא מהכיוון של הרוח.

פָּארוֹל: לא, אתה לא צריך לסתום את האף, אדון. אני דיברתי דרך המטאפורה.

ליצן: אדרבא, אדוני, אם המטאפורה שלך מסריחה אני בהחלט אסתום את האף, נגְדָה ונגד כל נוֹד מטאפורי שלא יהיה. בבקשה ממך, תתרחק עוד טיפה.

פָּארוֹל: אנא, אדוני, תעביר לי את המכתב הזה.

ליצן: פוּ! תְפוֹס מרחק בבקשה. מכתב מהאסלה של דֶה-מזל לְאציל בר-מזל! תביט, הנה הוא בא בעצמו.

      (נכנס לָה-פֶה)

          הנה גוּר של מאדאם-דֶה-מזל, אדון, או של החתולה של דֶה-מזל, אבל בטוח לא של המאדאם אוֹדִיקוֹלוֹן. הוא נפל לבריכת הדגים המעופשת של האנטיפטיה שלה, ו – כמו שהוא אומר – נמרח בבוץ. בבקשה ממך, אדוני, תתייחס לקרפיון הזה איך שאתה מוצא לנכון, כי הוא נראה גְלָל מאד אומלל, מקולקל, מבולבל ומדולדל. אני מרחם על מצוקתו בכל דימויי החמלה שלי, ומשאיר אותו לטיפול מעלתך.

          (יוצא)

פָּארוֹל: מעלתך, אני אדם שמאדאם-דה-מזל שרטה באכזריות.

לָה-פֶה: אז מה אתה רוצה שאעשה? מאוחר מדי כעת לעשות לה מניקור. למה שִחקת עם המאדאם-דה-מזל מִשחקים כל כך מלוכלכים שהיא שרטה אותך? כי היא מטִבְעָה מאדאם טובה ולא נותנת למנוולים לשגשג תחת כנפיה! הנה חצי פרוטה בשבילך! ושהרשויות הרשמיות יְפשרו בינך לבין מאדאם-דה-מזל. אני לעניינים אחרים.

פָּארוֹל: אני מפציר בכבודו שישמע אותי, מילה אחת.

לָה-פֶה: אתה רוצה עוד פרוטה אחת. טוב, תקבל. חסוך את המילה שלך.

פָּארוֹל: השם שלי, אדון טוב, הוא פָּארוֹל.

לָה-פֶה: זאת בהחלט מילה. שאלוהים ישמור עלי! תן לי יד. מה שלום התוף שלך?

פָּארוֹל: הו אדוני הטוב מאד, אתה הראשון שקלט אותי.

לָה-פֶה: אה באמת? ואני גם הראשון שפלט אותך.

פָּארוֹל: בידיך, אדוני, להעלות קצת את ערכי, כי אתה הורדת אותו.

לָה-פֶה: לך לעזאזל, מנוול! אתה שם אותי בתפקיד אלוהים והשטן ביחד? זה שמעלה וזה שמוריד?

          (נשמעות חצוצרות)

          המלך בא; מכיר את החצוצרות שלו. שמע-נא אתה, חפש אותי אחר כך. דיברתי עליך קצת אתמול בלילה. למרות שאתה אוויל ונבל – לאכול אתה תאכל. זוז; לך.

פָּארוֹל: אני משבח את אלוהים בשבילך.

          (יוצאים)


< אחורה הדפסת הטקסט סוף טוב הכל טוב - מערכה 5, תמונה 2 קדימה >