< אחורה | ![]() |
קדימה > |
נכנסים השוטרים [דוּבְדֶוִויל ווִינֵגֵרָט], והשמש, הוא לבלר העיר, בגלימות, עם המשמר, בוראקיו וקונראד.
דוּבְדֶוִויל: כל חברי הקוֹנְגְרֵפְּס פה?
וִינֵגֵרָט: היי, שרפרף וכרית לַשַּמָּש.
שמש (מתיישב): מי הם החייבים בדין? [/מי הם בעלי-העברה?]
דוּבְדֶוִויל: אה, זה אני, והקוֹלגוֹ שלי.
וִינֵגֵרָט: על זה אין מה להתווכח: לנו יש ריפוי-כוח לחקור אותם כַּדין וּמנדט.
שמש: אבל מי העבריינים שיש לחקור אותם? (לדוּבְדֶוִויל) קרא להם להתייצב, אדון רב-שוטר.
דוּבְדֶוִויל: בדיוק, שיצוּבו לפנַי. (המשמר מוביל את בוראקיו וקונראד קדימה, ונסוג לאחור) מה שמך, חבר?
בוראקיו: בוראקיו.
דוּבְדֶוִויל (לשמש): תרשום בבקשה: בוראקיו. (לקונראד): ואתה-שם?
קונראד: אני איש נכבד, אדוני, ושמי קונראד.
דוּבְדֶוִויל: תרשום "אדון איש נכבד קונראד". רבותי, אתם עובדים את אלוהים?
קונראד, בוראקיו: כן, אדוני, אנחנו מקווים.
דוּבְדֶוִויל: תרשום שהם מקווים שהם עובדים את אלוהים. ותכתוב את אלוהים ראשון, כי אלוהים ישמור אם אלוהים יהיה רשום אחרי מנוולים כאלה. רבותי, כבר בדוק וכן ברור שאתם לא הרבה יותר מפושעים בני עוולה, ובקרוב זה גם יסופר-כי-יאומן. מה יש לכם לומר לטובתכם?
קונראד: אדוני, אנחנו אומרים שאנחנו לא בכלל.
דוּבְדֶוִויל: טיפוס ממולח מסוג מתוחכם, אני אומר לכם. אבל אני יסובב אותו סיבוב. (לבוראקיו) בוא-נא-פה אתה. יש לי אתך שני מלים בארבע אוזניים. אדוני, אני אומר לך, קיים חשד שאתם פושעים בני עוולה.
בוראקיו: אדוני, אני אומר לך שאנחנו לא בכלל.
דוּבְדֶוִויל: טוב, עמוד בצד. בחי אלוהים, הם תיאמו עמדות. (לשמש) רשמת שהם לא בכלל?
שמש: אדון רב-שוטר, אתה לא מנהל את החקירה באפיק נכון. אתה צריך לזמן את המשמר שמאשים אותם.
דוּבְדֶוִויל: כן, בדיוק, זה האפיק הכי אפיקְס. משמר - להזדמן! (המשמר צועד קדימה) רבותי, אני תובע ממכם בשם הנסיך, תאשימו את האנשים האלה.
איש-משמר 1 (מצביע על בוראקיו): האיש הזה אמר, אדון, שדון ג'ון האח של הנסיך הוא נבל.
דוּבְדֶוִויל: תרשום "הנסיך ג'ון הוא נבל". מה, זה עדות-שקר חס-וחלק, [/חד-וחרק,] לקרוא לְאח של נסיך נבל!
בוראקיו: אדון רב-שוטר -
דוּבְדֶוִויל: אני מבקש ממך, בן-אדם, תְּהַס! אני לא אוהב את הפרצוף שלך, תאמין לי.
שמש: מה עוד שמעתם שהוא אמר?
איש-משמר 2: ככה, שהוא קיבל אלפייה מדון ג'ון בשביל להפליל את גברת הרו באשמת שקר.
דוּבְדֶוִויל: שוד ושקר לאור יום!
וִינֵגֵרָט: ועוד בלילה.
שמש: מה עוד, בן-אדם?
איש-משמר 1: ושהרוזן קלאודיו התכוון, על סמך המלים שלו, לבייש את הרו מול כל הציבור, ולא להתחתן איתה.
דוּבְדֶוִויל: איי מנוול! אתה תקולל לישועת-עולם על זה.
שמש: מה עוד?
משמר: זהו.
שמש: וזה יותר, רבותי, ממה שתוכלו להכחיש. הנסיך ג'ון חמק מכאן הבוקר בסתר; הרו הואשמה באופן כזה בדיוק, ובאופן כזה נדחתה, ומן היגון על כך מתה פתע. אדון רב-שוטר, נא לכבול את האנשים האלה ולהביא אותם בפני לאונאטו. אני אלך קודם להראות לו את רישומי החקירה.
(יוצא)
דוּבְדֶוִויל: קדימה, לקבל אותם בְּכּבלים. [/ לחבל אותם בחבלים.]
וִינֵגֵרָט: שהידיים יהיו אדוקות! באדיקות!
(המשמר כובל אותם)
קונראד: תעוף, קוף!
דוּבְדֶוִויל: בחי אלוהים, איפה השמש? שירשום שהשוטר של הנסיך הוא קוף! קדימה, לקשור אותם! (לקונראד, שמתנגד): חתיכת גועל רפש!
קונראד: לֵך! אתה חמוֹר, אתה חמוֹר!
דוּבְדֶוִויל: אתה מקלקל ראש בַּמִּשְרָה שלי? אתה מקלקל ראש בגיל שלי? אח, אם הוא רק היה כאן לרשום שאני חמור! אבל, רבותי, תזכרו שאני חמור; גם אם זה לא רשום, נא אל תשכחו שאני חמור. לא, מנוול אחד, אתה מלא יראת שדיים וחילול השֵד כמו שיוכיחו במוֹפְתוֹת וּבְאוֹתים. אני בן-אדם חכם, ומה שיותר - שוטר, ומה שיותר - בעל-בית, ומה שיותר - חתיכת עור-ועצמות יפה שאין כזה בעיר, ואחד שמכיר את החוק - שתוק! - ואיש מספיק עשיר - שתוק! - ואיש שאפילו ספג הפסדים, ויש לו שני חליפות, והכל אצלו דבש. - תקחו תביאו אותו מכאן! - איי, איך לא רשמו אותי בתור חמור!
יוצאים.
אנו מקווים שאתם נהנים מקריאת המחזה. אתר שייקספיר ושות׳ פועל כבר 14 שנים בחינם ומספק את התרגומים לקהל הרחב בשמחה ובאהבה. גם שייקספיר וגם שות׳ מתכוונים בהחלט להמשיך כך גם הלאה, ולהשלים אולי את כל תרגום כל 38 המחזות.
כל מי שרוצה לתמוך באתר כדי לסייע באחזקתו ובהמשך מפעל התרגום, הנה האפשרות, ויקוים הפסוק ״תומכים טובים אתם״ (״מידה כנגד מידה״, מערכה 5 תמונה 1).
< אחורה | ![]() |
קדימה > |